היי, אוכל לקבל חוות דעת על קטע הטקסט שכתבתי?

"אני יודעת שזה קשה, אבל אני רוצה לראות את החיוך שלך".

אני זוכרת את היום הזה כאילו היה אתמול, את הרגע בו החברה הכי טובה שלי ביקשה ממני לחייך.

"אין לי סיבה לחייך..." -"תמיד יש סיבה לחייך" היא אמרה לי, היא טועה. "נו, ואיזו סיבה יש לי לחייך?" שאלתי אותה, לא מסתכלת בעיניה.

לפעמים אני מתגעגעת לימים ההם, הרגשתי כל כך חזקה, ידעתי שאוכל לעבור הכל.

"תסתכלי", על מה להסתכל? עשיתי כדבריה, מסיטה את מבטי לכיוון השקיעה, נותנת לרוח הנושבת לקרר את פניי.

"אנשים תמיד אומרים "יש לך רק הזדמנות אחת", אך למה יש לך את ההזדמנות הזו? כי את בחיים, כי את זו שהגעת לכאן, בשביל להשפיע, בשביל לעבוד קשה, ובשביל להיות מאושרת".

הזדמנות אחת? להיות מאושרת? יש לי רק הזדמנות אחת להיות מאושרת... כי אני בחיים?

"בשלב מסויים החיים ייגמרו, אבל עד אז אנחנו נהנה כמה שאנחנו רק רוצות! אנחנו נהיה מאושרות, ננצל את ההזדמנות הזו, ונהיה מאושרות עד הסוף!".

'ננצל את ההזדמנות הזו ונהיה מאושרות עד הסוף' חזרתי על המשפט שוב בראשי, מנסה להבין אותו. אבל יש עוד הרבה שנים... למה אני חייבת להיות מאושרת דווקא עכשיו?

"בעוד הרבה שנים את תסתכלי אחורה, על כל החיים שלך. את תחשבי לעצמך 'אני שמחה שניצלתי כל רגע'".

למה שאני אחשוב את זה? אני לא מבינה... אותה השאלה יצאה מפי, גורמת לחברתי להסתכל עליי בחיוך. "את תדעי שהיית מאושרת, את תדעי שהשגת הכל, את ניצלת כל רגע מחייך. את תהיי מוכנה למות".

רגע, אז היא רוצה להגיד לי שאני אהיה מוכנה למות? למה היא מתכוונת? למה שאהיה מוכנה למות...? "תהפכי כל יום ליום הכי טוב שהיה לך, זה יהיה שווה את זה, אני מבטיחה לך".

אני ממשיכה להזכר באותו רגע, כמעט מתבלבלת שוב בין מילותיה של חברתי, אך היא צדקה, היא צדקה בכל מילה ומילה.

"אני יודעת, יש גם דברים רעים בעולם, אך בלעדיהם לא היית יודעת להעריך את הטובים. תחשבי על זה, רק בגלל שיש את הדברים הטובים אנחנו יודעים מה הם דברים רעים, לא כך?".

"הרגש של אושר הוא חזק יותר מכל רגש אחר, בתוך אושר יש אהבה, יש שמחה, חברים, משפחה, זכרונות יפים ועוד כל כך הרבה דברים נוספים. זה שווה את זה.".

"אני ניסיתי להיות מאושרת, לא הצלחתי..." אמרתי לחברתי, שומעת את המילים אשר יצאו מפי, נשמע שוויתרתי. "זה קשה, את צריכה לעבוד קשה בשביל זה. שום דבר לא בא בקלות".

(המשך בתשובות)