היי, אפשר חוות דעת על קטע הטקסט שכתבתי?

"אני מתגעגעת לעבר, אני לא רוצה יותר להרגיש את הכאב הזה.. אני רוצה לחזור אחורה, לחוות את הרגעים האלה.. הרגעים שהפכו לזכרונות בלתי נשכחים שיחרטו בזיכרוני לנצח."
שיערי עף ברוח אשר נושבת על פניי, הדמעות שלי.. הן מרגישות קרות יותר ברוח. שמי הלילה, מלאים בכוכבים זוהרים ונוצצים המזכירים לי זכרונות ישנים, מתקופות טובות, זמנים שכבר עברו ואף פעם לא יחזרו.
הסתכלתי בעיניך, למה אתה מסתכל עליי ככה..? אתה יודע שאני אהבתי אותך יותר מכל דבר אחר, לא, שאני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר, אני עדיין אוהבת אותך, למה זה היה חייב להגמר? למה אנחנו לא יכולים לחזור? נתתי לך את כל מה שהיה לי, יותר מזה! אני אבודה בתוך עצמי, לא יכולה יותר להזכר ברגעים האלו, ברגעים היפים האלה, אני כל כך מתגעגעת.
"בבקשה, בבקשה תסתכל בעיניי שוב, תסתכל עליי במבט הזה, במבט האוהב שהיה בעיניך.. אני מתגעגעת לזה.. להסתכל בעיניך ולהרגיש בטוחה ומוגנת, אני אוהבת אותך..".
למה אני ממשיכה להגיד את זה? אני יודעת שזה נגמר, הרגעים האלה לא יחזרו יותר, זה היה בעבר, העבר היה מזמן, אני צריכה להמשיך, אני צריכה להיות חזקה! למה זה כל כך קשה..? אתה עמדת לצידי במשך כל כך הרבה זמן, עברנו כל כך הרבה זמנים קשים ביחד, אני רוצה אותך כל כך, אני רוצה שתהיה שלי, אני רוצה שתחבק אותי, תחזיק אותי חזק בין זרועותיך החמות, תלטף את שיערי ותגיד לי שאתה אוהב אותי.
"אני מצטער." זה כל מה שאתה אומר..? אין לך שום דבר אחר להגיד..? אני יכולה לעשות את זה, אני יכולה להמשיך קדימה, אני אמצא מישהו שיאהב גם אותי כמו שאני אוהבת אותו, הוא יחבק אותי חזק יותר, הוא יגרום ללב שלי לפעום מהר יותר, אני אהיה בטוחה שאני רוצה להשאר איתו לנצח, שהוא שלי, ששום דבר, שאף אחד לא יוכל להחליף אותו, שאף אחד אחר לא יוכל לגרום לי להרגיש כמו שהוא גורם לי.
אני אהיה חזקה, זה לא בשביל אף אחד אחר, זה רק בשביל עצמי, אני אמשיך קדימה בחיוך, אני לא אתגעגע לעבר, אני אלך בתחושה שהעתיד יהיה יותר טוב, אם לא אהיה שמחה, אם לא אהיה עצמי אני לא אמצא אותו, את מי שאני רוצה לבלות איתו את שארית חיי, ובגלל זה אני אמשיך לחייך, הכל יהיה בסדר, אני יכולה לעשות את זה.

(תודה שקראתם את זה, אשמח לחוות דעת. דרך אגב אני בת 13).