4 תשובות
קשה לי להתייחס ספציפיט למקרה שלך כי אני לא באמת מכיר אותו, אבל באמת רוצה לומר לך, שגם אם נראה שדברים לא "יצוצו" כי למה שפתאום "יצוץ" משהו שישנה את החיים, גיל ההתבגרות הוא גיל של הרבה שינויים שלך עם עצמך, ובדרך כלל אחרי זה הכל נראה אחרת. במקרים של דיכאון בהחלט יכול להיות שההתבגרות עצמה היא מה ש"יצוץ" וישנה את הכל לטובה. תהי חזקה ויהיה בסדר :)
אנונימי
היי אל תיהי עצובה קחי נשימה עמוקה ותזכרי בדברים הטובים שיש לך בחייך ועל דברים שמשמחים אותך. אולי תשתפי אדם קרוב שאת סומכת עליו בתחושות ובהרגשות שלך אל תשמרי לעצמך בבטן זה טוב להוציא ולהרגיש שיש מישהו שותף זה נותן הקלה. מריבות עם בני משפחה קורה לכולם אל תקחי את זה קשה. בקשר לחלקים החסרים אל תישקעי בעבר ותתני לזה להעציב אותך, את תזכי בעזרת השם לעוד הרבה רגעים מאושרים בחיים ובהם צריכים להתרכז, אל תיהי עצובה תזכרי בדברים הטובים שיש לך ואל תמעיטי בערכם גם אם הם נראים קטנים לכאורה ומובנים מאליהם.
יהיה בסדר אחות❤
אנונימית יקרה,
קוראת במילותייך את המועקה והתשישות.. מתארת לעצמי שאולי הרגשת שקופה ובלתי נראת אחרי הריב שאף אחד לא חיפש אותך.. מתארת לעצמי כמה לבד הרגשת.. נשמע שאת מרגישה מותשת אולי אפילו תחושת רייקנות שאת מתארת תקופה כזו שגם הייתה בעבר..
יקרה, מבין מילותייך אני קוראת גם תקווה לשינוי, רצון למצוא אוזן קשבת.. כמה לא מובן מאליו שכתבת פה את המילים האלו..
יקרה, ההתמודדות הזו נשמעת כמו התמודדות קשה מידי להיות בה לבדך.. אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) וארצה להזמין אותך אלינו למקום בטוח ומכיל בו תוכלי לקבל אוזן קשבת.. מצרפת לך קישור, מוזמנת כעת או בכל רגע בו תרגישי צורך..
אל תישארי עם זה לבד,
שלך,
מתנדבת סה"ר.
שואל השאלה:
תודה לכולם על העזרה דיברתי על זה עם אמא שלי אחותי ובת דודה שלי פתרנו את הבעיה ואני מרגישה יותר טוב עכשיו הבטחון העצמי עלה לי ברמות ואני מרגישה ממש טוב עם עצמי תודה לכם ממש❤
אנונימית