אנשים עם חרדה חברתית, איך אתם מתגברים על הפחד הזה?

אני אישית התגברתי על זה כמעט לחלוטין כשהגעתי לצבא. במשך שנים סבלתי אבל גם במהלך השנים הכרחתי את עצמי להתמודד במצבים חברתיים וכן השתפרתי עם הזמן, אבל המקום שבאמת "הוציא" אותי מהחרדה זה הצבא.

גם לי יש חרדה אבל פחות ברחוב אלה יותר עם סיטואציות מול אנשים שאני מכירה, במיוחד אנשים עם סמכות- מורים וממש במיוחד מול קהל. מול קהל עוד לא התגברתי, אבל נגיד החלטתי שאני צריכה לעבוד על קשר עין עם אנשים כשאני מדברת איתם ואני חושבת שגם זאת הבעיה שלך ברחוב ובכיתה. את מרגישה שהעיניים של אחרים "סוגרות" עלייך ואז זה גורם לך להשפיל מבט, נכון? אז את צריכה לשכנע את עצמך שממש לא כי כל אחד מרוכז בעצמו. תחשבי על בן אדם אחר מהכיתה. את מסתכלת עליו ומתרכזת בו וחושבת עליו כל הזמן? לא.. הוא צריך להרגיש שהעיניים שלך סוגרות עליו? לא. עכשיו תחשבי ברחוב. יש איזשהו אדם שאכפת לך ממנו ברחוב? לא! מה שהייתי מציעה לך לעשות, זה כל פעם שאת ברחוב למשל ואת מרגישה את זה, תרימי את הראש, תסתכלי מסביב על אנשים, ותראי שהם מרוכזים בענייניהם. אותו דבר בבית קפה/ כיתה/ כל מקום כזה. לא לבהות, לתת מבט קצר כזה מסביב ואז להסתכל בחזרה קדימה. את צריכה להיות קשוחה עם עצמך, ולהכריח את עצמך להסתכל קדימה. אני מציעה לך לצאת לבד לסיבוב בפארק איפה שיש אנשים. זה התרגול הכי טוב. בהתחלה להכריח את עצמך להחזיק את המבט קדימה במשך 10 שניות כל פעם. אחרי זה תעלי לדקה ואחרי כמה ימים תכריחי את עצמך לא להשפיל מבט. וכל פעם שאת מרגישה שסוגרים עלייך מבטים, להסתכל על אנשים, לראות שזה לא נכון, ולחזור להסתכל קדימה. עד שתתרגלי. בנוסף הייתי מציעה לך לאמץ הרגל במקום להשפיל מבט, להסתכל קצת למעלה. לא ממש לשמיים אבל מעל הראשים של אנשים. זה ימנע ממך להיסגר, וגם ככה תיראי פחות חסרת ביטחון בעיני אנשים (כאילו את מסתכלת על משהו רחוק) בעיקר אם את נגיד רואה מישהו שאת מכירה בא מהצד השני של המסדרון, במקום להסתכל למטה ולא לדעת מה לעשות, תסתכלי קצת למעלה.

שואל השאלה:
וואו המון תודה על התשובה!! אני הולכת לנסות את זה:)

ישש אני שמחה שעזרתי ומחזיקה לך אצבעות:)