היום הבנתי שאני יותר מפחדת שאנשים יעזבו את החיים שלי מאשר אני מפחדת מהרבה דברים.
ההורים שלי גרושים ואבא שלי לא נמצא כל כך בתמונה מה שלפי דעתי גרם לי לפחד הזה שאנשים ינטשו אותי.
אני כן בקשר עם אבא שלי פשוט שזה לא קשר כמו שאמור להיות לאבא ובת.
מעבר לזה אני מרגישה שבגלל שאין לי באמת קשר עם אבא שלי זה גורם לרצות דמות גברית בחיים שלי בן אם זה חבר טוב או חבר אבל אני לא מצליחה למצוא בן אדם כזה שבאמת יהיה שם בשבילי
אני חושבת שבגלל שאני כל כך פוחדת שיעזבו אותי אני נותנת לאנשים לפגוע בי.
זאת אומרת שגם אם אני נמצאת בקשר חברי שהוא רעיל בשבילי אני בכל זאת מנסה לשמור עליו ולא לגרום לבן אדם להתרחק
ושלא תבינו אותי לא נכון כבר קרו לי כמה מקרים שאנשים יצאו לי מהחיים אני כבר מתחילה להיות רגילה לזה אבל כל פעם שזה קורה זה פוגע בי ממש
ממש בזמן הסגר אני ואחת החברות הכי טובות שלי הפסקנו לדבר בעיקר באשמתה היא תמיד נתנה לי תחושה שלא אכפת לה מהקשר ואני תמיד ניסיתי לשמור על הקשר עד שהגיע הרגע שהבנתי שחברה לא אמורה להתנהג כמו שהיא מתנהגת.
תודה למי שקרא ואני מקווה שאולי מישהו יצליח להבין את ההרגשה שלי.