הגיוני שאני מפחדת להתבגר?

לגיטימי, אני עומדת לסיים את הבית ספר ואני לא יודעת מה לעשות מכאן, אבל תזכרי שהחיים מתקדמים ושמבינים מה עושים תוך כדי תנועה, יש לך עוד זמן, תנצלי אותו להנות ולצבור חווית, לפתח את עצמך מבחינה נפשית, אין לך מה לדאוג מהמגמות ומהציונים כי באמת שאפשר להשלים הכל אחרי הצבא, כן תשקיעי בלימודים ואל תתייחסי לזה בקלות ראש אבל אל תתאכזבי מעצמך יותר מדי אם תקבלי ציונים שלא תאהבי, אל תתרכזי כלכך בעתיד

כנל!
זה מפחיד אבל בתכלס זה חלק מהחיים את לא עוברת את זה לבד. וכולם עוברים את זה ):

כן גם אני מפחדת... אני באמת לא יודעת מה אני אעשה כשאני יהיה יותר גדולה אני לא רוצה לחשוב על זה עכשיו

זה כולם ככה וגם אני הייתי בול כמוך...
אבל זה מגיע כתוצאה מאי הבנה... בגלל שאנחנו מתבגרים עכשיו... ואנחנו לא התנסנו בעולם הבוגר ששם הכל לבד ועצמאי יותר ואחראי יותר אז אנחנו דואגים...
כל אחד עובר את זה וכולם (מהמבוגרים) עברו את זה אז במה את שונה מאחרים?!
יהיו מקרים של לחצים... ולא רק את תעברי ראיון עבודה עם לחץ אלה רוב האנשים שהולכים לראיון בפעם הראשונה בלחץ ... למה? כי זאת פעם הראשונה וזה לא קרה אף פעם... לכן יש דאגה...
"האם אצלי לדאוג לעצמי"-
אני אומרת לך, ברור.
את תמצאי את הדרך שלך... את תמצאי את המקצוע האהוב עליך שאותו את רוצה לפתח ולעבוד בו... כתוצאה מכך את תרווחי כסף מעבודה שאת אוהבת ותדאגי לעצמך לכל מה שאת צריכה...
ברור שלא ישר תוכלי לפרוס כנפיים ולהצליח בהכל... אבל בשביל זה יש הורים, חברים טובים... שיעזרו...
ולגבי המגמה שבחרת- היא יכולה להשפיע ויכולה לא... תלוי מה כתוב לך בגורל- האם תעבדי ותעסקי במקצוע שבחרת והאם לא...
את יכולה לבחוק כימיה וביולוגיה ובעתיד בכלל לעבוד בהייטק ומחשבים... זה לא ממש משנה...
העיקר שאת תלכי לעשות מה שאת אוהבת...
וכל מה שאת עושה תעשי את הכי טוב שלך...
אני אשמח לעזור לך גם בפרטי אם תצטרכי :)

אני חושבת שזה משהו שכל אחד חושב עליו באיזשהו שלב בחיים. גם אני הייתי כמוך, אבל אז את שמה לב שהזמן עובר כזה מהר שאת אפילו לא מספיקה לחשוב על זה ואת פשוט מתרכזת בהווה. כי מה שבאמת חשוב זה ה'עכשיו' והבחירות שאת עושה, כי זה מה שיבנה את העתיד שלך. בגלל זה אני חושבת שאת צריכה לדאוג לעצמך של עכשיו ולאו דווקא של עוד 3 שנים. כי צבא יעבור לך כל כך מהר, וגם התיכון. תנצלי את הרגעים שבין לבין..