אני בן 40 רווק אף פעם לא היתה לי חברה או עבודה נורמלית או לימודים אני כל היום מסתכל על סטיפס

שואל השאלה:
זה לא יפה

כאב לי נורא לקרוא את מה שכתבת :(
נשמע שעברת חיים לא פשוטים, אני מנסה לחשוב באיזו דרך אני יכולה לעזור לך וזה באמת קשה
עזוב את מה שההורים אמרו, לא להתייחס להשוואה בינך לבין אחותך, זה שלא למדת זה לא אומר שאתה אפס.
אני חושבת שהיית אולי צריך עזרה מקצועית בגיל מוקדם יותר אבל עוד לא מאוחר, פסיכולוגים עוזרים מאוד, מניסיון.
גם אני עברתי דברים קשים בחיים אבל השתדלתי תמיד להיות חיובית ולראות את עצמי כשונה אבל מיוחדת עם תובנות על החיים שצריך לשרוד, החיים טובים וגם פחות
אבל הגישה זה הדבר הכי חזק שיש
אז בבקשה תנסה לפנות לעזרה מקצועית, אני בטוחה ומאמינה שזה יכול להשתנות!!
אני שולחת לך המון אהבה ומאחלת בהצלחה!
תרים את עצמך הכי גבוה שאפשר ובלי לשפוט את עצמך, את המצב שאתה נמצא בו.
כל מה שאנחנו עוברים בחיים משפיע עליינו בצורה כזו או אחרת.

לא מבינה את התגובות שמעליי, לקרוא לבן אדם לוזר? אנשים חייבים להפסיק לשפוט
במיוחד אלו שלא היו במצבים כאלו.
שום יחס

אין לי איך לעזור רק לאחל לך שתתגבר על זה ושהכל יתהפך לטובה.
ממליץ לך א. לא להסתכל על אחרים ולא לקנא.
ב. לנסות לקחת אחריות על המצב שלך ולחזק תקווה בלב שהכל יכול להשתנות.
ג. להאמין בניסים
ד. לא לקבל את המצב וה"אבחנה" כעובדה מוגמרת
ה. ללמוד ולחקור את הסיטואציה שנקלעת אליה ולנסות להתגבר על המצב, ללמוד מאנשים שהתגברו על זה.

קח תקרא

אם זה ספאם זה עלוב ואם לא אז אני אענה לך בכנות את מה שאני חושבת
אתה תקוע מידי בלחשוב על מה שהיה במקום לתת את מה שאתה יכול בשביל העתיד אתה לא עושה כלום בשביל לשנות את המצב וכן אתה נשמע לוזר כמו שאמרו מעליי
זה לא מאולר בשביל חיים חדשים תמצא עבודה תרוויח כסף תצא לבחוץ ותבנה לעצמך חיים אף אחד לא יעשה את זה בשבילך

ולמה שתסתכל בסטיפס זה קצת מטריד
וכן ספאם גרוע למה עניתי על זה

שואל השאלה:
ניסתי ממש ניסתי העיפו אותי מכל מקום כי כל כמה זמן אני נמצא בהתקף ואף מקום עבודה לא יכול לקבל את ההתקפים האלה