מכירים את זה שאתם מרגישים שהחברים שלכם שונאים אותכם בסתר?

אני שונאת את כל החברות שלי במציאות חוץ משניים אבל כל מי שמדברת איתה מהטלפון אני אוהבת באסה שהן לא מהעיר שלי

כן, אבל תכלס אני חושבת שמי שרוצה מספיק להישאר וחבר מספיק טוב ישאר.
ומי שלא, אני לא נלחמת על מישהו שלא רוצה להיות חבר שלי.

כן

לא מכירה את ההרגשה , מפני שמעולם לא ראיתי את עצמי מקבלת שנאה ממישהו בסביבת חיי , מכיוון שאני לא רואה סיבה לשנאה , שנאה היא מילה חזקה.
אולי לא אהבו , לא חיבבו , לא הכי שמחו לנוכחותי , אולי אהבו לרכל על הפגמים שלי , אבל לא שנאו אותי , מעולם לא.
לא יודעת למה חברייך ניתקו איתך קשר ואני לא אתפוס צד , מכיוון שלמטבע תמיד ישנו שני צדדים , אבל שזה לא יעצור אותך מלקום ולהמשיך הלאה , חברים זה נחמד והכל אבל זה ידוע שהם אף פעם לא נשארים לנצח , כמו כל דבר בחיים , ואם אין על מה להלחם כאן , וכל הפרצות נסגרו , תמשיכי קדימה בלעדיהם , תפתחי את הראש לשגשוג ולהצלחה שאחרי הכישלון.
במקום להרגיש שהקשרים קורסים , תכווני את ההרגשה לפתיחת דלת חדשה , אולי נפתרת מאויבים צרי עין בכלל. תמשיכי הלאה. לאט לאט.
לא קל , לא מבטיח ולא מרגיע , אלא אם באמת תנסי ולא תוותרי על להחזיק את חייך במקום לקרוס ואפילו לעלות גבוה יותר.
מכלום אפשר להגיע להכל , תלוי כמה את מוכנה למסע הזה. בהצלחה יקירה.

אם את רוצה לדבר, אני פה
אני כ"כ מבינה אותך
כל דבר שתרצי, תכתבי לי.
אוהבת, לינה

ממש מבינה אותך
ככה הרגשתי בתיכון , כולם ניתקו איתי קשר ..
אבל אני במסלול של צבא עכשיו עם בנות ופה יותר טוב לי מהתיכון .. לא שאין פה רעות אבל יש גם בנות שממש טוב לי איתן והן לא שונאות אותי ולא צבועות כלפי
נראלי תלוי בחברה שבה את נמצאת
כרגע החברה הזו לא מתאימה לך אבל זה לא אומר שהבעיה בך פשוט את תעברי לחברה אחרת למשל בית ספר אחר , חוג , לקורס בצבא .. טירונות.. בסיס .. ובכל מקום כזה יש אנשים אחרים ויש לך הזדמנות להכיר שם אנשים ולשמור איתם על קשר גם אחר כך אם תחשבי שזה נכון לעשות..
בקיצור הכל יהיה בסדר ואת לא היחידה שעוברת תקופה כזו הרבה עוברים את זה כי יש אנשים שבוגרים יותר מהשאר וקשה להם קצת יותר להשתלב בחברה אבל בסוף את תפגשי אנשים כמוך ותרגישו טוב זה עם זה..