אני במחלקת הפרעות אכילה ושמו לי זונדה ישר ואני לא מפסיקה לבכות, זה ממש משמין? לא ישימו אותי הרבה זמן אפילו רק יומים

תקשיבי מה שקורה בהפרעות אכילה זה שאת רואה את עצמך שונה ממה שאחרים רואים אותך, כאילו את כל הזמן רואה את עצמך שמנה ורוצה להרזות עוד יותר, כשלאחרים את נראית כמו מקל.. אם את בתת משקל המטרה של האשפוז היא שתעלי במשקל עד למשקל תקין, את לא מבינה כמה זה מסוכן זה יכול לפגוע בלב שלך ובכל מני איברים אחרים בגוף לטווח ארוח. באמת שזה חשוב שתעלי במשקל, וזה לא כזה נורא כמו שאת חושבת. תשמרי על עצמך :( אל תתעסקי עכשיו באם זה משמין, תשימי לעצמך מטרה - להעלות את המשקל שאת צריכה ותעזרי לך ולרופאים להגיע למטרה. אני לא כזה מבינה בזה, אף פעם לא היו לי הפרעות אכילה או לאנשים שקרובים אליי אבל כן אני יודעת מה זה לרצות כל הזמן לרדת במשקל ולהתעסק כל הזמן בכמה אוכלים ולשנוא את עצמי אם אכלתי קצת יותר ממה שצריך.

את יכולה לפנות לפרטי לכל דבר אם את צריכה אני יכולה לנסות לעזור :)

יקרה,
נדמה שאת מרגישה שלקחו לך את כל השליטה על הגוף שלך, אנשים חיצוניים מחליטים מה תאכלי ואיך תאכלי, ובעיקר אולי כמה תאכלי..

מתארת לעצמי כמה זה מתסכל עבורך להיות במצב הזה, ויחד עם זאת אולי בתוך תוכך את מבינה שזו הדרך להתחיל את תהליך ההבראה שלך?

יקירה, נשמע שהצוות במחלקה חשב שזו הדרך להזין אותך ולשמור על הבריאות שלך, יכול להיות שאם תסכימי לאכול בעצמך יהיה לך קל יותר לבצע את התהליך. את בטח מבינה שזו הולכת להיות רכבת הרים לא פשוטה, עם עליות ומורדות.. מזמינה אותך לשתף כמה שיותר במהלך התהליך, לפרוק ולהתמודד עם הקשיים יחד עם האנשים היקרים לך ושאת יקרה להם.

אם תבחרי בכך, תוכלי גם להיכנס לצ'אט האנונימי של עמותת סה"ר, לספר, לפרוק, לבכות כשקשה, מה שתבחרי איך שתבחרי.

אנחנו כאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
תודה לכם^^