תשובה אחת
תודעה היא התכונה הבסיסית ביותר של האדם, ובדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו חוויה מודעת, קווליה, ניסיון אישי (אנ'), הכרה-עצמית, סובייקטיביות, כושר הבנה וחישה והאפשרות להבין את היחסים בין הזהות האישית לסביבה.
התודעה של האדם בשעת הערות כוללת את כל הפעילות המנטלית שבה הוא ממקד את הקשב, כמו תפיסות, דימויים, מחשבות, רגשות ושאיפות[1]. על פי הגדרה כללית יותר התודעה היא כל מה שקיים במחשבתו ו"בראשו" של האדם. תוכני התודעה מתארים את מאגר המידע המודע של האדם[1] והם נקבעים במידה רבה על ידי הגירויים שבהם האדם מתמקד והזיכרונות שהם מעוררים בו[1]. הידע המפורש של האדם בנוגע לתכנים של המחשבות הנוכחיות שלו מיוחס לתהליכים של מטא-קוגניציה[2].
התודעה היא מושג רב משמעי[1]. לפעמים משתמשים גם במילה הכרה לתיאור משמעויות הדומות לאלו של המושג "תודעה". זאת למרות שלמילה "הכרה" יש גם משמעויות נוספות משמעות אחת היא מהבחינה הקוגניטיבית המתארת תהליכים של עיבוד מידע, משמעות אחרת היא מצב של ערנות (אנ') או עוררות בניגוד למצב של שינה או של תרדמת (חוסר-הכרה). ישנו קשר מעשי בין המושגים "תודעה" ו"הכרה" משום שכדי להיות מודעים לדבר מה, עלינו להיות בהכרה[1]. כלומר, הכרה היא תנאי מקדים למודעות.
הפילוסופיה מציעה מספר דרכים להבין את התודעה במסגרת פילוסופיה של הנפש. עמדתן של תרבויות ודתות רבות היא שהתודעה היא ביטוי של הנשמה, שנפרדת מהגוף (דואליזם). המדע, לעומתן מנסה למצוא את הבסיס הביולוגי של התודעה באמצעות חקר התפקוד הנוירוני של המוח.
התודעה של האדם בשעת הערות כוללת את כל הפעילות המנטלית שבה הוא ממקד את הקשב, כמו תפיסות, דימויים, מחשבות, רגשות ושאיפות[1]. על פי הגדרה כללית יותר התודעה היא כל מה שקיים במחשבתו ו"בראשו" של האדם. תוכני התודעה מתארים את מאגר המידע המודע של האדם[1] והם נקבעים במידה רבה על ידי הגירויים שבהם האדם מתמקד והזיכרונות שהם מעוררים בו[1]. הידע המפורש של האדם בנוגע לתכנים של המחשבות הנוכחיות שלו מיוחס לתהליכים של מטא-קוגניציה[2].
התודעה היא מושג רב משמעי[1]. לפעמים משתמשים גם במילה הכרה לתיאור משמעויות הדומות לאלו של המושג "תודעה". זאת למרות שלמילה "הכרה" יש גם משמעויות נוספות משמעות אחת היא מהבחינה הקוגניטיבית המתארת תהליכים של עיבוד מידע, משמעות אחרת היא מצב של ערנות (אנ') או עוררות בניגוד למצב של שינה או של תרדמת (חוסר-הכרה). ישנו קשר מעשי בין המושגים "תודעה" ו"הכרה" משום שכדי להיות מודעים לדבר מה, עלינו להיות בהכרה[1]. כלומר, הכרה היא תנאי מקדים למודעות.
הפילוסופיה מציעה מספר דרכים להבין את התודעה במסגרת פילוסופיה של הנפש. עמדתן של תרבויות ודתות רבות היא שהתודעה היא ביטוי של הנשמה, שנפרדת מהגוף (דואליזם). המדע, לעומתן מנסה למצוא את הבסיס הביולוגי של התודעה באמצעות חקר התפקוד הנוירוני של המוח.
באותו הנושא: