מהי תודעה?

אצלנו תודעה זו מן שיחה בין תאי עצב במוח שמתנהלת על ידי מסריים כימיים וחשמליים.

כל מחשבה שלנו מתבססת על זיכרון השמור ומקודד במוח בצורה פיזית (כמו חריצים על תקליט) ומנגנוני פעולה "מכניים".

מערכת העצבים שלנו מבדילה בין מה ששייך לגוף שלנו לבין מה שמחוץ לו וכך נוצר ה"אני" - מושג מופשט של התודעה.
ה-"אני" הזה מסוגל לבצע סימולציות ולדמיין איך הוא מביט על עצמו "מבחוץ" וכך הוא מודע לעצמו ולסביבתו.

בני האדם מסוגלים לתפוס, לדמיין ולחשוב רק במושגים שמוכרים על ידי החושים - משהו שרואים, שומעים, מריחים, ממששים.

יש הרבה תשובות פילוסופיות לזה כי המדע עדיין לא מצא באמת את התשובה אם אתה רוצה מידע יותר ספציפי תשלח הודעה.

מה ששאל את השאלה, רוצה לקבל תשובות ועובר דרך החיים.
כלב מודע לרגע - חיי את הרגע.
אתה מודע לזה שאתה חי ומת וקיים, לכן אתה מודע לזה שאתה מודע ובגלל זה אתה מודע לזה שאתה מודע לזה שאתה מודע וכן הלאה.
לכן זין על הכל. ותזרום.

הכרה, שיקוף (עצמי וסביבתי), למידה.
נניח ויש "אני". כלומר, התפיסה בה אני מגדיר את עצמי.
ויש את "עצמי". כלומר, כל מה שקיים בי.
"עצמי", מכיר ב"עצמי", על ידי יכולת שיקוף "עצמי" לעצמי.
אנחנו תמיד שואפים להגדיל את ההכרה העצמית. ועושים זאת על ידי בדיקה נסיון והתבוננות.
בעצמינו, ביכולותינו, בתפיסת הסביבה אותנו וכו'.
יש ראיות, כי ה"אני", אינו מודע לכל ה"עצמי". יתכן ואף מתקשה בהבנת חלקים ב"עצמי".
הרבה פעמים, חינוך קפדני, מפריע ל"אני", להכיר חלקים "שליליים" ב"עצמי".
"שליטה עצמית", היא שליטה של ה" אני" (איך ש"אני" מגדיר את "עצמי"), ב" עצמי" (כל מה שמרכיב אותנו).
ללא "הכרה עצמית", אין " שליטה עצמית" (בהגדרה הנ"ל).
מאמינים בנשמה סבורים, כי התודעה חופשית ובוחרת.
כלומר, לא מונעת דטרמניסטית מהפרופיל הפסיכולוגי/ הרכב פיזי/ חוקי הפיזיקה שלנו.
אולי אף יכולה לתקשר עם תודעות שאינן פיסיות.
זה שייך לאמונה וחוויה פנימית.

ישנם הסבורים, כי תודעה הינה מערכת מורכבת.
כפי הנראה, זו "הקומה העליונה" של האדם.
יכולת הבנויה, על הרבה יכולות קודמות.

הבנת הסביבה, בערך, ניתן להתייחס אליה כחוויה, כושר הבנה וחישה והאפשרות להבין את היחסים בין הזהות האישית לסביבה.