8 תשובות
להיזכר בכמה שהחיים יפים
את כנראה בגיל התבגרות... גם לי קורה אותו דבר...
קורה לכולנו, זה עובר, אין מה לעשות נגד זה.
אחי זה לא אומר עלייך כלום גם אני מפחדת מהמוות מלא
כאילו לפחות אני מקווה שלזה את מתכוונת ושאת לא מתכוונת להקדים אותו
אם את מרגישה פחד מזה שנמות יום אחד- זה מאוד מובן והרבה אנשים מרגישים ככה. פשוט צריך להתעלם מזה ולנסות פשוט לחשוב יותר על הרגע ועל דברים שרוצים לעשות ולא על הסוף.
כאילו לפחות אני מקווה שלזה את מתכוונת ושאת לא מתכוונת להקדים אותו
אם את מרגישה פחד מזה שנמות יום אחד- זה מאוד מובן והרבה אנשים מרגישים ככה. פשוט צריך להתעלם מזה ולנסות פשוט לחשוב יותר על הרגע ועל דברים שרוצים לעשות ולא על הסוף.
החיים הם יפים אל תפגעי בעצמך אני מדווחת למשטרה
אנונימית
בולבול
כולנו חושבים על זה בשלב מסויים,לי בגיל 13 לפני שנתיים היו לי על זה מחשבות נוראיות ומזעזעות ורציתי לפעמים למות כי זה הלחיץ אותי,בסופו של דבר הבנתי שזה דרך החיים ואין לנו דרך לשלוט על זה
תחשבי טוב,תתמקדי בדברים טובים,תעסיקי את עצמך עם מחשבות טובות,עם חברים,זה "יעבור"
תחשבי טוב,תתמקדי בדברים טובים,תעסיקי את עצמך עם מחשבות טובות,עם חברים,זה "יעבור"
אנונימית יקרה
שומעת את הבלבול הרב בקולך, על מחשבות מפחידות ומאיימות על המוות, שגורמות לך כנראה לבהלה רבה, אולי אפילו לחוסר אונים...
יכולה רק לתאר לעצמי כמה זה יכול להיות מייסר שמחשבות כאלו מתרוצצות בראשך, גורמות לך וודאי לחוסר שקט ולמועקה רבה... כמה מתיש זה יכול להרגיש שתחושת השליטה חומקת מבין אצבעותייך, וגורמת לך לשאלות רבות, לתהיות מה המשמעות של חשיבה על סיום של חייך.
אולי במחשבות אלו מצד אחד את מקבלת שקט ממשהו אחר שגורם לך לסערה רגשית וייואש, והסיום של החיים הוא המקום אליו נודדת נשמתך שחשה שאין ביכולתה לשאת עוד כאב, טלטלה...
אך מן הצד השני, נראה כי כשמחשבות אלו מופיעות, את מרגישה חוסר יציבות, חסרת מקום בטוח, ואת רוצה לעצור את המערבולת הקשה שסוחפת אותך הרחק מחוף מבטחים...
יקרה, שומעת את התסכול שאת כנראה מרגישה, את חוסר הכוחות להתמודד מול מציאות מלחיצה ורועשת...
אולי יש מישהו שאת יכולה לשתף במה שעובר עליך, המחשבות האלו לא פשוטות ומניחה שלהחזיק אותם לבדך בוודאי גורם לך לעומס נפשי רב... האם תוכלי דבר עם מישהו, אולי אחד ההורים, חבר או חברה קרובים, או כל אדם אחר שאת סומכת עליו?
מחשבות על מוות יכולות לפעמים להופיע בתקופות קשות ובודדות שהכל נראה אפור ואולי בלתי אפשרי... זה בסדר, ויחד עם זאת חשוב לא להישאר במקום הזה לבד, ולשתף אנשים קרובים ומקצועיים שיעזרו לך להתמודד מולם, ולהבין מהיכן מגיע תחושת הסבל.
אני רוצה לספר לך יקירה על עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, בה אני מתנדבת.
לנו בסה"ר יש צ'אט אנונימי לחלוטין בו ניתן לשתף את כל מה שיושב על ליבך, מפריע ומכאיב.
אחד המתנדבים שלנו ישמח לאפשר לך מקום בטוח ולא שיפוטי לפרוק, לשתף ואולי אפילו לחשוב יחד על איך אפשר לסייע לך...
בבקשה ממך, בואי לדבר איתנו, אפילו עכשיו. ננסה להיות איתך במקום שהכי מלחיץ ומרסק.
שלך,
מתנדבת מסה"ר.
שומעת את הבלבול הרב בקולך, על מחשבות מפחידות ומאיימות על המוות, שגורמות לך כנראה לבהלה רבה, אולי אפילו לחוסר אונים...
יכולה רק לתאר לעצמי כמה זה יכול להיות מייסר שמחשבות כאלו מתרוצצות בראשך, גורמות לך וודאי לחוסר שקט ולמועקה רבה... כמה מתיש זה יכול להרגיש שתחושת השליטה חומקת מבין אצבעותייך, וגורמת לך לשאלות רבות, לתהיות מה המשמעות של חשיבה על סיום של חייך.
אולי במחשבות אלו מצד אחד את מקבלת שקט ממשהו אחר שגורם לך לסערה רגשית וייואש, והסיום של החיים הוא המקום אליו נודדת נשמתך שחשה שאין ביכולתה לשאת עוד כאב, טלטלה...
אך מן הצד השני, נראה כי כשמחשבות אלו מופיעות, את מרגישה חוסר יציבות, חסרת מקום בטוח, ואת רוצה לעצור את המערבולת הקשה שסוחפת אותך הרחק מחוף מבטחים...
יקרה, שומעת את התסכול שאת כנראה מרגישה, את חוסר הכוחות להתמודד מול מציאות מלחיצה ורועשת...
אולי יש מישהו שאת יכולה לשתף במה שעובר עליך, המחשבות האלו לא פשוטות ומניחה שלהחזיק אותם לבדך בוודאי גורם לך לעומס נפשי רב... האם תוכלי דבר עם מישהו, אולי אחד ההורים, חבר או חברה קרובים, או כל אדם אחר שאת סומכת עליו?
מחשבות על מוות יכולות לפעמים להופיע בתקופות קשות ובודדות שהכל נראה אפור ואולי בלתי אפשרי... זה בסדר, ויחד עם זאת חשוב לא להישאר במקום הזה לבד, ולשתף אנשים קרובים ומקצועיים שיעזרו לך להתמודד מולם, ולהבין מהיכן מגיע תחושת הסבל.
אני רוצה לספר לך יקירה על עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, בה אני מתנדבת.
לנו בסה"ר יש צ'אט אנונימי לחלוטין בו ניתן לשתף את כל מה שיושב על ליבך, מפריע ומכאיב.
אחד המתנדבים שלנו ישמח לאפשר לך מקום בטוח ולא שיפוטי לפרוק, לשתף ואולי אפילו לחשוב יחד על איך אפשר לסייע לך...
בבקשה ממך, בואי לדבר איתנו, אפילו עכשיו. ננסה להיות איתך במקום שהכי מלחיץ ומרסק.
שלך,
מתנדבת מסה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: