מה הדבר הכי כואב שההורים שלכם אמרו לכם?

הם לא אמרו לי שום דבר כואב.

אנחנו אוהבים יותר את אח שלך
אני לא רוצה אותך בכלל
למה נולדת
את לא מועילה

לא בדיוק זוכרת אבל אמא שלי אמרה לי שאני לא חייבת לאכול כל הזמן אבל בטון של היא ממש התכוונה לזה
ושבסוף היא תיהיה חולה ממני

שאני הורס את המשפחה ושחבל שנולדתי והרבה דברים כאלה

לא אמרו שרקו נעל עקב מהצד השני של הסלון לתוך הגב
לא זזתי אחרי זה שיחקתי את עצמי מת

אבא שלי בשיחה שעשיתי על זה שלא אכפת לו מאיתנו:
"מצידי אתם יכולים ללכת להזד**ן"

אמא שלי כל הזמן מזכירה לי כמה שכני הורסת לה את החיים והיום שמעתי אותה אומרת לחבר שלה "אוף למה הולדתי אותן בכלל"

אין פלייסטיישו

"כן, הזמנו פיצה בעיה שלך שנרדמת" נשבר לי הלב רק מלכתוב את זה

שהיה לה עדיף אם הייתי חולה ומתה- כי יצאתי מהארון בפניה
זה משהו שאני לא נראה לי אשכח לעולם

"נגמרו השניצלים"
:(

אוי על מה המינוסים זה באמת משפט שכאב לי אבל

הם סתם עושים מינוסים הממורמרים האלו

זה באמת עצוב שנגמרים השניצלים.

לכל הממורמרים
תאכלו תמרים

annalupin
הוו עוד מישהי נורמלית פה

נודרת שמי שעושה לי מינוסים הוא הילד הכי דיסלקט שראיתי בחיי

המון דברים,אבל ה"משפחה" "שלי" כבר לא מעניינת אותי אז זה לא רלוונטי חוץ מדברים שאמא אומרת,רק איתה אני בקשר אז איתה זה יותר פוגע,אם מישהו רואה את זה,יהיה בסדר,אני מבטיחה

לא הבאתי לאח שלי את המסך היותר טוב בבית כי תפסתי אותו ראשון ובא שלי פשוט אמר לי ילד חרא והתחיל לקלל. פגע בי מאוד. בכללי היו עוד כמה דברים אבל אני מתעלם וינתק קשר עם המשפחה בעתיד לא כזה ביג דיל

שאני סתומה ומטומטמת וחבל שאני *רק* יפה ושאני דומה לחברה של אבא שלי (היא מכשפה) אמא שלי אמרה את זה

שמעתי את אבא שלי מדבר עם אמא שלי על האף שלי שאני צריכה לעשות ניתוח אף וזה הוריד לי את כל הביטחון העצמי שהייתי קטנה ואין לי בכלל אף גרוע... סתם אכלתי סרטים תקופה והתביישתי שיראו תפרופיל של האף שלי כי חשבתי שהוא גדול:(
ובכללי הם אמרו לי מלא דברים... אמא שלי למשל אף פעם לא תחמיא לי... ואבא שלי גם

שאני סטרייטית

אבא ואמא = בכמה פעמים רוצה שנזמין לך אמבולנס לשיח סוד? אמא=אני לא אמא שלך יותר. אבא לא דיבר איתי חודשיים בערך בכלל. אה ובערך כל יום איום שאני יזרק מהבית ( אני מעל 18 ) מאבא אם הם יראו אותי עם סמארטפון (אני במשפחה חרדית קיצונית אני כותב עכשיו מתחת השמיכה כשכולם ישנים)

וואוו מאיפה להתחיל?
שאני שרמוטה ושרלילה, שאני טוחן האשפה של הבית ושאני מגדלת את עצמי ואת התחת שלי (אני מלאה), שאני לא יפה ואף אחד לא אוהב שומן, אמא שלי אמרה לי שהיא תקרע את הבגדים שלה על אות אבל עליי, שאני לא ילדה שלה, שהיא מפחדת שהרעל שלי ישפיע על האחים שלי ושהם יהיו כמוני, שהיא מתביישת בי, הם לא חושבים שאצליח בעתיד ובצבא, שעדיף לעולם שאתאבד...

את הורסת לנו את החינוך .. מקלקלת לנו את הילדים עדיף שתלכי לפנימיה

אנחנו אוהבים אותך ולכן אנחנו אומרים לך שאת לא מתלבשת יפה תשתני

אני לא סומכת עליך

אני מבינה למה המורה שלך אמרה לך שאת צריכה טיפול :/
ועוד הרבה דברים נוראיים

אנונימי חרדי אתה יכול לבוא לפרטי?

הם אף פעם לא אמרו לי משהו רע ככ
ואם הם אמרו משהו רע זה מתוך כוונה טובה
לדוגמא אבא שלי אמר לי פעם אחת :
"את צריכה קצת לרדת במשקל אבל אל תעלבי ממני אני אומר את זה לטובה"
והסכמתי איתו כי באמת עליתי במשקל ואני חייבת לרדת במשקל
אז אני אף פעם לא לוקחת את מה שהם אומרים לרעה ..

אבא שלי הזבל אמר לי:
"מבחינתי אתה בעיה"
אמרתי לו אם אני בעיה אפשר לפתור אותה בכמה שניות עם כדור 6 ממ

המזל שלי שיש לי אמא טובה ואוהבת.. אבא שלי גם אם הוא ימות זה לא ידגדג לי

אשמח שהחרדי מתחת לשמיכה יפנה אלי לפרטי.

אתה מאומץ








(סתם לול)

לפני שבועיים בערך בעלה של אימא שלי אמר: "יסלי און תקוי ייבנוטיי טק פוסטי ליצ'יטסיה"
ובתרגום חופשי, "אם המוח שלו כזה מזוין אז שילך לפסיכיאטר".
זה היה אחרי חודש וחצי שהייתי במחלקה פסיכיאטרית אחרי ניסיון אובדני. לא בַֿמָּקוֹם.

זה פחות עניין של משפטים ספציפיים כמו שזה עניין של יחס חוזר ונשנה ואמירות מגעילות שוב ושוב.
לפני שבוע היה משהו בסגנון של "אני אצעק על מי שבא לי ואני אטיל אימה על מי שבא לי כי אני בעל הבית ולא משנה מה, אם יגיע לו אני אצעק עליו כמה שאני רוצה, מה הוא כוּסית?"

אחרי זה כמעט הרס את הבית והתחיל לעשות שטויות כמו ילד קטן ולהתלונן שיש "מלחמה" בבית ואם זה ימשיך ככה הוא לא יודע מה יהיה.
הסיבה למסיבה: ביקש ממני לבדוק משהו בבנק שלו, התחיל לצעוק עליי תוך־כדי, סגרתי את המחשב ואמרתי לו שאם הוא לא רוצה אז לא צריך.

יקרה,

נתקלתי בשאלתך וקראתי בעיון גם את התגובות ולא יכולתי שלא להגיב. שומעת אולי את התסכול שכנראה הביא אותך לשאול את השאלה הזו, וייתכן שגם חוסר האונים שאולי הדברים הקשים של הורייך גורמים לך להרגיש. מעבר לשאלה ששאלת לא שיתפת ברגשות שמציפים אך אני יכולה אולי להניח שהמילים יכולות לפעמים לפגוע כמו סכין חדה בתוך הלב..
אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני רוצה להזמין אותך ובנוסף את כל מי שקורא את התגובה הזו, לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. נוכל להעניק אוזן קשבת עם המון אמפתיה והכלה. ננסה לסייע ללא כל שיפוטיות.

מצרפת לך לינק שניתן דרכו להתחבר ישירות לצ'אט.
אנו כאן בשבילך.
שלך,
מתנדבת סה"ר

האמא הביולוגית שלי אף פען לא באמת יכל לגדל אותי והיא אמרה לי שאני ממררת לה את החיים שאני מטומטמת ילדה קטנה מטומטמת כפויית טובה וגם אני הייתי באישפוז במחלקה פסיכיאטרית על מחשבות אובדניות ודיכאון ועוד... וכמה זמן אחרי שיחה איתה בטלפון חזרתי לפיגמה וזה לא טוב
היא אמרה לי שאכפת לי רק מעצמי ויצאתי מהבית שלה פעמיים פעם ראשונה זה סיפור ארוך פעם שניה ברחתי מהבית וחזרתי למשפחת אומנה כאילו המשפחה שלי וזה ....

שנגמר הגלידה

nahor
אוי הכאב