למה אתם לא מסכימים עם דתיים?

כי אני חושבת שהאמונה שלהם מטעה ולא נכונה

תלוי במה אני מאמינה באלוהים אני פשוט לא חושבת שבעולם כיום אפשר להסתמך על ספר ודברים שנכתבו לפני אלפי שנים זה כל כך לא רלוונטי ותקף לתקופתנו כל העיניין למשל של לבוש וכו' לא במובן שכולם צריכות להתלבש לא צנוע במובן ש גם להתלבש לא צנוע זה בסדר ולא אמור להיחשב כחטא

כי אני חושב משהו אחר..? למה אני צריך להסכים איתם על הכל?

בגלל שאני לא חושבת שיש אלוהים, ואני לא חושבת שבמקרה שכן יש אלוהים צריך לקיים את כל המצוות שהם מקיימים.

שואל השאלה:
תסביר למה. זה מה שאני שואלת. לא שאלתי אם אתה מסכים איתם או לא.

לא מסכים מאיזו בחינה? על איזה נושא?

כי הערכים שלהם לא תואמים לשלי
דתי שהולך עם מכנס קצר או הולך לים חצי עירום
ודתייה שהולכת בלי גרביים ארוכות ושרואים לה את הרגליים
הם לא דתיים הם מומרים
וזאת רק דוגמא אחת מני רבות

זו דרך שהיא לא נכונה לחיים שלי בעיניי, אני בעד סקרנות, מחקר והרחבת אופקים ללא הגבלה, אם אתה מגביל את הסקרנות שלך לרק דבר אחד ופוסל כל דבר אחר מראש (למשל אנשים שלא טורחים לבדוק כל דבר אחר מחוץ לתנ"ך או המקורות הדתיים שלהם) ומסתפק בתשובות קלות יותר אני פשוט לא מסכים איתך.

אני לא חושב שהתשובה לשאלה "איך אנחנו כאן?" היא אלוהים, ובזה זה מתחיל ונגמר. זו לא תשובה מספקת בעיניי. במיוחד כשאני חושב שאבולוציה היא ברורה מאליו והגרסה של התנ"ך לא מתיישבת על דעתי בשום אופן ואופן.

כי הם לא חיים במציאות מה ההיגיון לסבול בשביל מזל טוב מה שווה בזה

שואל השאלה:
אתה חושב שהדתיים לא מרחיבים אופקים ומגלים עוד דברים?! אתם תקועים על איזושהי הגדרה מאד מוגבלת של מה זה דתי. בן אדם שלומד כל הזמן תורה וחושב על זה כל הזמן. זה חרדי. לא דתי.
ה' לא הביא אותנו לעולם בשביל שנסבול כי אם זה מה שהוא היה רוצה הוא היה שם אותנו כבר מלכתחילה בגיהנום.

אלו שכן, אחלה, ההגדרות שלכם די מבלבלות אותי, מודה בזה, אם הם כן סקרנים ולא נועלים את הראש על משהו אחד, אחלה, אין לי שום בעיה עם אדם כזה.
אני מכבד כל מי שמכבד אותי ומי שלא, גם אכבד מינימאלית.

בכל מקרה זה לא אומר שאני צריך להסכים איתם, אנחנו חיים שונה ואין בזה שום רע בעיניי.

כי האמונה שלי שונה מהם

כי אני לא משוכנע שאלוהים קיים.

אני לא מסתדר עם אנשים שקוראים לעצמם דתיים ואז עושים עבירות חמורות וברורות ומתגאים בזה. הם הורסים את השם של הדתיים ובעצם עובדים על עצמם.

mind
אם את רוצה, אני יכול להסביר לך למה היהדות לא שוביניסטית ולא שונאת אף אחד.

הם מאוד שוביניסטיים מה זה קצת

עד לפני 1000 שנה ליהודים היה מותר לשאת כמה נשים.. זה לא ממש 'קצת' שוביניסטי..

שואל השאלה:
נכון, זה מה שאני חושבת. הם קצת היו שובינסטיים אבל בצורה מוצדקת כי *יש* הבדל בין גבר לאישה.

זה נובע מהבנה לא נכונה של מה שהתורה אמרה לנו לעשות.
אישה שווה לגבר בהכל ברעיון, אבל במעשה כל אחד מהם קיבל תפקיד שמתאים לייחודיות שלו/ה.
לדוגמה הרב קוק כתב שבמקור היה אמור להיות מותר לגבר ואישה לדבר ולהיות ידידים, כי זאת דרך ארץ. אבל הצניעות חשובה יותר וטהרת המשפחה.

הבעיה זה ההגדרה של פמיניזם/שוביניזם היום.
פמיניזם זה כמעט כמו שהנשים יקבלו הכל וגברים לא, ושוביניזם זה שגברים שולטים.

התורה זה פשוט צדק. זה לתת שיוויון זכויות, אבל לא שיוויון במעשים. לשני המינים יש את האפשרות לבחור את החיים שלהם/ן בצורה הטובה ביותר לפי מה שהם חושבים, אבל לא יתנו שיוויון בדבר שיפגע בצד אחד.
לדוגמה, נשים לא עושות מצוות שהזמן גרמא, בגלל שהן לא צריכות להתעכב על דברים כאלה ויש להן דרכים טובות יותר לנצל את הכוח שלהן, דרך חינוך ילדים או אהבה.
אישה לא יכולה להילחם כי זה יפגע בה, נפשית וגופנית. למה שניתן למישהי לפגוע בעצמה אם היא רוצה?! זה טירוף

בקשר למה?
אם הכוונה לאמונה באלוהים אז בגלל שאין ראיות מוצקות לקיומו או לפחות תמיכה באפשרות על ידי תצפיות או בסיס תיאורטי, לפחות לא משהו הידוע לי.
אם זה משהו אחר אז אשמח אם תרחיבי לגבי כוונתך.

מכבדת ולרוב מסכימה עם החשיבה שלהם אבל לא מוכנה לקחת עליי את כול המצוות חגים ..

שואל השאלה:
אתם שוב פעם מכלילים^^
ולדעתי התורה כן קצת שוביניסטית ואני בתור אחת, גם, קצת שוביניסטית

בתנך אלא אם כן זאת אישה של מלך או מישהי חדובה ליטרלי אין להן שמות לרובן

לשאת כמה נשים:
פעם כל העולם היה כזה, לא רק אנחנו. אצלנו זה היה עם הדגשה שזה לא דבר טוב (זה היה החטא של שלמה המלך).
היהדות לא שמה את זה ככותרת, אלא הוסיפה את זה בשביל האנשים שחיו באותה התקופה ולא יכלו לחיות ככה. אחרי שהאנשים יותר ביססו את האמונה שלהם, התקבל 'חרם דרבנו גרשום' ואסר יותר מאישה אחת, כי לא צריך יותר הקלה בזה.
גם זה לא היה סימן לשוביניזם, כי האישה חשובה ומגיע לה רק בעל אחד שהיא לא תצטרך להיטלטל ביניהם, אבל גבר לא חייב את זה כי היה יותר קשה לו להתחבר לאישה אחת.

יש הרבה ספרים על נשים בתנ"ך, אוכל לברר בשבילך כמה בדיוק.
"כל כבודה בת מלך פנימה", הנשים לא חיפשו כבוד או חשיפה כי הן צנועות, וכי התפקיד שלהן היה יותר רגשי ובתוך הבית, לא חיצוני.