12 תשובות
לי זה התחיל מתחילת כיתה יא חחח
אבל כן בעיקרון גם אני שמתי לב, גיל ההתבגרות משפיע הרבה
אתה צודק, כמשמתבגרים פתאום מבינים את חומרת החיים, ולכן גם קצת פחות שמחים.
תוסיף לזה גם הורמונים, וקיבלת יאוש.
נכון
וואו אז זה אומר שאני ממש לא שמח
אני חושבת שזה פשוט הגיל שבו הרוב בשלב החטיבה והעניינים הופכים להיות קצת יותר מורכבים ממה שהיו.
אני כבר מגיל 11
אנונימי
אני דווקא הייתי דכאונית משחר ילדותי, ורק בגיל מאוחר הצלחתי להתגבר על כך. אבל תמיד הייתי שונה. :)
חח למה ככה החיים יפים תכלס עכשיו החיים שלי חרא אבל לא
תנו לי פרחים כפרה עליכם שיוכל להתכתב אין לי מספיק
האמת שזה ממש ממש נכון, חשבתי רק אני שמתי לב לזה
יוא זה כל כך נכון
זה הכל עניין של תפיסה
אני הייתי בדיכאון בתחילת שנה ועכשיו למרות שאני תקועה בבידוד ומת לי הטלפון ואני כל יום לבד בבית בלי לעשות כלום כיף לי ואני שמחה
פשןט בגיל 13 כזה ילדים מתחילים להבין שלא הכל טוב ונתקלים בבעיות רבל אם יודעים איך לקבל את זה ואיך להתמודד הכל בסדר