אני חושבת שיש לי הפרעת אכילה

לפי דעתי את צריכה ללכת לרופא, לראות מה אפשר לעשות.
וצריך להבין שלא צריך להיות כמו כולם, כל אחת יפה בדרך שלה.
וכדי שתדברי עם ההורים שלך

מחזקת את תגובה מעלי

תדברי עם ההורים, עם חברות, עם מורה או יועצ.ת
לפני כל ארוחה וכשאת הולכת לישון תעשי דימיון מודרך שאת אוכלת ומרגישה טוב עם זה וכל החברות שלך מוצאות לך כפיים שאת גיבורה
תציבי לעצמך מטרות לאכול קצת יותר מזה כל פעם, לאכול אוכל שקשה לך איתו, וכל פעם שאת מצליחה מטרה אחת ומתאזנת רגשית תציבי חדשה
אני אשמח לדבר ולעזור

יקרה,
שומעת במילותייך את חוסר האונים והמועקה.. מתארת לעצמי כמה וודאי את מרגישה נשלטת על ידי האכילה.. שמרגיש שאולי שולטת בעוד דברים מלבד האכילה עצמה, חודרת לחייך בעוד דרכים כמו במפגשים חברתיים.. מתארת לעצמי כמה את ההתמודדות הבלתי פוסקת מעייפת..
מדברייך עולה כי הדימוי העצמי שלך מושפע רבות מהמשקל, גורם אולי לרגשות אשמה, אכזבה, כעס עצמי.. מוביל אולי אפילו לתחושה שהכל תלוי בקלוריה אחת.. אך מהשיתוף שלך עולה גם רצוי לשינוי.. לא לתת לזה להשתלט.. כמה לא מובן מאליו שכתבת ושיתפת במילים האלו...

יקירה, אינני יודעת האם שיתפת בכך אדם אחר, אבל חשוב שלא תישארי עם זה לבד.. אם תרצי תוכלי אולי לנסות ולשתף בכך אדם קרוב שאת סומכת עליו, שיוכל לנסות ולהושיט יד.. אפשרות נוספת היא אולי לפנות למרכז לטיפול בהפרעות אכילה, מצרפת לך קישור שמרכז עמותות אליהן תוכלי לפנות אם תרצי https://www.iaed.org.il/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/.

בנוסף, אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) וארצה להזמין אותך למקום בטוח ומכיל בו תוכלי לשתף קצת יותר, באופן אנונימי.. בשיחה בצא'ט עם אחד המתנדבים שלנו.. מצרפת לך קישור..
יקרה אני דואגת לך.. אל תישארי עם זה לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר.