מה דעתכם על אוריאל אקוסטה? - קישור מצורף

מי זה?

שואל השאלה:
מה זתומרת אם הוא לא היה רוצה? החרימו אותו ושרפו את הספרים שלו, איזה ברירה היתה לו? יידו עליו אבנים ובוץ ושברו לו חלונות. פגעו לו בגוף וברכוש ולא היה לו אף קשרים חברתיים או מסחריים כי אז הכל עבד לפי הדת שהשתייכת אליה.
הקהילה באמסטרדם היתה הקהילה היהודית הכי נאורה בזמנו, אם הוא היה הולך למקום אחר היו פוגעים בו אפילו יותר.
זה לא נראלך דפוק שבזמן שיש אינקוויזיציה ואנשים בורחים ממוות, היהודים לא עוזרים לקבל את אותם אנשים בפתיחות? במקום לעזור לו וללמד אותו, ולדון בכבוד כמו שצריך, הם עשו לו אינקוויזיציה משל עצמם.
הפרושים לא יותר טובים מהנוצרים מסתבר.

שואל השאלה:
אתה מדבר כמו אינקוויזטור מושלם.
למה שהוא יחריב אותה? בגלל הדעות שלו?
אם האנשים לא יכולים להתמודד עם הדעות שלו זה אומר שהם חלשים ומאמינים בשטויות גם ככה.
לדת האמת לא אמורה להיות בעיה עם אף דעה, והיא אמורה להיות יכולה להתמודד בהגיון עם כל אחד ולנצח אותו.

שואל השאלה:
עם כל מילה אתה מצדיק יותר ויותר את האינקוויזיציה.
מה היה רע באינקוויזיציה לדעתך? היא היתה רק על נוצרים להזכירך.
הוא לא התחפש לאחד משלהם. הוא אמר בגלוי שהוא מתנגד אליהם.
והוא גם לא בא מבפנים. הוא בא מבחוץ.
התירוצים שלך מגעילים אותי.

חוץ מהסיומת זה מזכיר מאוד את הסיפור של שפינוזה(שפינוזה היה קיצוני יותר, הוא אמר ש"ברור כשמש בצהריים שחמשת חומשי התורה לא נכתבו בידי משה, אלא בידי אדם שחי שנים רבות אחריו")
שפינוזה לא ממש התרגש מהחרם ופשוט התרחק מהקהילה ולא חזר אליה.
יש כאלו שטוענים שהוא מת בגיל מוקדם גם בגלל הבדידות, אין לדעת.

שואל השאלה:
שפינוזה היה במצב הרבה יותר טוב, הוא נולד שם והוא לא ניסה להתקבל בקהילה כי לא היה לו צורך בזה, והוא לא סבל כל כך הרבה מהחרם של היהודים כמו אוריאל.
הוא ידע את שפת המקום ויכל להסתדר טוב לבדו. בסוף ימיו הרבה הגיעו להלוויה שלו והמצב שלו בכללי היה הרבה יותר טוב.

נכון, אבל החרם על שפינוזה היה לכל החיים.
ד'אקוסטה הוחרם לעשר שנים ולאחר מכן לעוד שבע, חלק מהסבל של דאקוסטה נבע מזה שהוא התעקש להמשיך לשמור על קשר עם אנשים מתוך הקהילה ולנסות להשפיע עליהם.
ולבסוף גם לנסות לחזור לקהילה שלא ממש היה לו משהו במשותף איתה.
אני מניח שגם אוריאל ידע בשלב מסוים את שפת המקום.

דווקא ההנהגה הרבנית כן ניסתה להתמודד עם דעותיו, ריא"ם חיבר את ספרו "מגן וצינה" במטרה להפריך את טענותיו של ד'אקוסטה.

יש הבדל בין מחלוקת למחלוקת

דוגמה מצוינת להבנה אפריורית ואינטואיטיבית של כתבי הקודש שנדחתה בקנה.