אני מאוד סגורה ונגיד באירועים והכל אני לא רוקדת אפילו אם זאת המשפחה שלי אני מתביישת ואין לי ביטחון לרקוד ולהנות

אני מבינה אותך גם אני הייתי פעם סגורה מאוד. אם את רוצה לרקוד אל תשימי אל אף אחד זה אירוע בטוח הרבה רוקדים שם אני בטוחה שלא יסתכלו על זה כמשהו רע אלה כמשהו טוב ובטח שלא יראו את זה כמשהו מוזר... את גם תרגישי יותר טוב אחרי שתיפתחי ותרקדי מנסיון

ואו אני ממש מזדהה

אני חושבת שאם תתחילי פתאום לרקוד, זה יהיה נהדר! ותקבלי המון פרגון מהמשפחה שלך.
זכרי שזו המשפחה שלך והם אוהבים אותך. מכירה את המשפט "תרקדי כאילו שאף אחד לא רואה אותך"? זו הדרך. תדמייני שאת לבד, כל מי שאת רואה אינו אלא בובה, חלק מתפאורה. שהאנשים האלה לא אמיתיים. ואז, תהיי את.

יש טכניקה של דמיון מודרך שאת יכולה לנסות. דמייני את עצמך רוקדת. המשיכי ודמייני את עצמך רוקדת באירוע, כשבני משפחתך לידך. דמייני את התגובות החיוביות שלהם, את העידוד. אם תעשי את זה מספיק פעמים, תצליחי לבלבל את המוח שלך ולגרום לו לחשוב שהוא לווה בעבר סיטואציה כזו. ואז יהיה לך קל יותר.

בהצלחה!

אני ניסיתי ממש קצת להיפתח ראיתי שזה לא כזה נורא אז עליתי בהדרגה והתחלתי לדבר קצת עם אנשים בסטיפס שזה גם מאוד עזר משום מה
אנשים דווקא הרגישו איתי יותר בנוח כשאני פתוחה לא כשאני סגורה

שואל השאלה:
אמרת שפעם היית סגורה
איך השתנת? איך נפתחת יותר לאנשים?