אני היחידה שאין לה שום דבר שמפריע לה?

אני באמת לרוב שמחה ואין לי שום דבר רע שמפריע לי. אני קוראת פה בעיות של אנשים וגם אם הן הכי קטנות אני מרגישה טוב שאין לי אותן. היחסים עם ההורים שלי מצוינים, אין לי אף גבר לדאוג לגביו, כלכלית אני בשמיים וחברתית גם. זה בסדר? אני אמורה להתחיל לדאוג מזה שאין לי לגבי מה לדאוג?