למה אנשים מתאמצים כל כך להוציא את ההכי טוב שלהם בהכל אם גם ככה הם בסוף מתים?

כי איך אתה מעדיף אז לחיות את השמונים שנה האלו?
בלי כסף, חסר חברים ובלי ילדים ואהבה?.
בחיים צריך להנות, צריך לעזור לאנשים אחרים, למצוא עבודה טובה ואולי אפילו אתה יכול למצוא תרופה לסרטן או מחלות אחרות שיעזרו לדורות הבאים שיהיו פה.

כדי לנצל את החיים ולחיות אותם הכי טוב שאפשר

תחשוב על העובדה שככל הנראה יש לך רק הזדמנות אחת לקיום, הזדמנות אחת לחיות ואחרי אתה פשוט לא קיים.
השמונים-תשעים שנים האלה הם כל מה שאתה, בהנחה שיש לך מזל. ורק אתה מחליט עם איזו גישה לחיות אותם.
אם אתה רוצה לוותר, לא לתת את המקסימום בשום דבר ולהעביר את הזמן שלך בלי לנסות לעשות שום דבר בעל משמעות, אחלה.

אם אתה רוצה להעביר את הקיום שלך בעשיית דברים משמעותיים, בלתת את המקסימום האפשרי לעשיית דברים שאתה אוהב ומעריך, ולפעול למען דברים שיש להם ערך בעינייך, אז גם אחלה. אני מעדיף את האופציה השנייה, אם זה כל מה שיש לי, אני אדאג שזה יהיה הכי טוב שזה יכול להיות.

כי אנשים רוצים לאתגר את עצמם ולהוציא את המיטב מהחיים.

שואל השאלה:
השאלה שלי היא למה אנחנו רוצים בכלל חיים טובים.
גם ככה הכל בסוף הולך לפח אחרי שבעים שמונים תשעים שנה

ברור שזה משנה.
אתה יכול לחיות חיים חסרי משמעות או חיים טובים שבהם אתה עוזר לאחרים ותורם לעולם בשביל הדורות הבאים.