תקשיבו ממש נחלשתי באמונה ובתפילות ואני כבר כמה ימים לא התפללתי תפילה אחת.. מה לעשות עם זה?

תזכירי לעצמך את כל הניסים והנפלאות שהשם עשה

אחד ממליץ לך לדבר על זה עם מישהו ושתיים תחשבי קצת ותנסי להבין למה זה קורה(חוסר באמונה או חוסר כוח או משהו אחר בכלל..)

אני אומנם חילונית אבל אני יודעת כמה זה חשוב לך
תזכרי כל מה שהשם עשה,
תודי לו על כל מה שיש לך,
תלכי לבית כנסת שזה אפשרי עכשיו עד חמישים איש, למרות שאני חילונית, לדעתי יש לנו מסורת קסומה ואני אוהבת ללכת לבית כנסת.

שואל השאלה:
אני חושבת שאולי אני יןדעת למה
כי חזרנו לבית ספר..
בתקופת הקורונה ממש ממש התחזקתי והייתי לגמרי בתוך העניין הזה ועכשיו שחזרנו ללימודים בקושי יש לי זמן אפילו לחשוב על דברים כאלה, המוח שלי מועסק בדברים אחרים..
קצת לפני הקורונה התחלתי להתחזק ובתקופת הקורונה עוד יותר תבינו אני לא דתיה ולא ממשפחה דתית
קצת לפני הקורונה התחזקתי ובתקופת הקורונה ממש כיאלו והתחלתי להתפלל וללמוד עוד ועוד דברים ועכשיו חזרנו לבית ספר והכל די מפסיק..
אולי זאת פשוט לא אני? לא יודעת כבר מה לחשוב

שואל השאלה:
איפה קוראים? ועל מה זה? זה לא על רבנים?

ללמוד יותר על התפילה ועל החשיבות שלה ולנסות למצוא חיבור אישי למילים שיתן לך חשק להתפלל ולמצוא לזה זמן.
אם אין לך אפילו זמן לחשוב על זה, תנסי לקחת כמה דקות כדי לעשות את זה, למחשבה קצת, (חשוב גם לשפיות ולאיזון הנפשי).
מקווה שכשתפני לך זמן למחשבה יתעורר גם הרצון.
יש ימים כאלה של החלשות לפעמים, אבל צריך לזכור לא להפוך את זה להרגל ולהשתדל יותר בפעמים הבאות.
אני מניחה שאם התקרבת זה כי משהו שם הרגיש לך אמיתי, אל תתני לקשיים בדרך להשכיח את זה.
בהצלחה תותחית❤

שואל השאלה:
זה כיאלו החיים בלי תפילות וכל זה הרבה יותר "קלים" כיאלו לא יודעת איל להסביר את זה
זה בא לי בטבעיות יותר, ושאני רואה את חברות שלי איך הן היו כמוני לפני שהתחזקתי וכיאלו משהו בי אומר אולי ככה זאת באמת דרך טובה? (שזה לשמור חלק מהמצוות לא הכל, מסורתי כזה), ועכשיו שקצת חזרתי לאיך שהייתי לפני בנתיים לא הרגשתי הרבה חרטה חוץ מהרגע שכתבתי את השאלה הזאת וזה שוב דורם לי לחשוב אולי אני לא צריכה להיות בדרך הזאת,ולחיות כשומרת מצוות אפילו אם זה רק בתהליך התחזקות והתפילות והכל אני צריכה הרבה יותר להשקיע, זה הגיוני כמובן אבל אני כבר לא בטוחה מה אני חושבת ומרגישה..
כיאלו מה שאמרת be אז יש בזה משהו, כל פעם שאני חוזרת לזה זה מרגיש לי מאוד אמיתי ושלם המקום הזה
אבל אני מוקפת בחברה חילונית וזה ממש קשה ככה והרגשתי בתקופה של הקורונה באמת הצלחתי!! הייתי שמחה, היה לי טוב ועכשיו אני מרגישה שחזרתי אחורה גם ברגשות שלי ולא רק במעשים (שהייתי יותר טובה בתקופת הקורונה)
כיאלו מבחינת הכל התקדמתי בקורונה ובום חזרתי אחרונה כשחזרנו לבית ספר..
אוף זה ממש קשה ככה ואני לא יודעת מה לעשות
ולפעמים אני חושבת אולי אני בכלל לא מתאימה לדרך הזאת.. ומה הדרך שלי בתול האמונה כי יש מיליון דרכים רק בדרך של הדת.
וגם בתקופת הקורונה באמת הרגשתי הרבה יותר קרובה לאלוקים אבל איל שחזר הבית ספר, כיאלו ממש הייתי צריכה את התפילה הזאת פעם אחת ביום ואז הלהיות בבית רוב היום כדי להחזיק את האמונה ואת האורח חיים הזה ואם אני לא ככה (בבית וזה) אני לא יודעת אם אני אצליח להחזיק את זה כי אני גם לא בסביבה דתית בכלל.. זה קשה לא יודעת איך להסביר את עצמי במאה אחוז.

חברמן זה בסדר אם אני אשלח מחר?

אל תפחדי מהשאלות האלה כמו מה הדרך שלך, את תמצאי אותה.
אם תחפשי תשובות, השאלות האלה יעזרו לך להבין יותר טוב מה את רוצה ומה האמת שלך.
את בתהליך של בירור ואני מניחה גם שהרבה דברים חדשים לך ושזה לא פשוט,
אבל אל תוותרי על זה.
קשה לשנות הרגלים, אבל עם התמדה ורצון וכשיש לך מטרה מול העיניים ואמת גדולה מתישהו תגיעי. אולי זה יהיה קצת יותר טבעי לעשות את הדברים האלה ככל שהזמן יחלוף.
גם אדם שנולד למשפחה דתית חווה את הקשיים בלהקציב זמן להתפלל ובכלל בלהנכיח את השם בחיים שלו, את לא לבד.
במודה אני בבוקר יש בסוף "רבה אמונתך"= הקב"ה מאמין בך.
מחזיר לך את הנשמה כל בוקר, נותן לך את ההזדמנות להשתפר ולתקן ונותן אמון בכוחות שבך, כי את לגמרי יכולה, לא משנה כמה קשיים ונפילות יש בדרך.

מוכן לדבר איתך כשתרצי

למה להכריח את עצמך? אנשים חיים בסדר גם בלי להתפלל אין ממה לדאוג.