נמאס לי כבר מהכל נמאס לי לקום כל בוקר בלי רצון לצאת מהמיטה לדעת שזה עוד יום שאני ארגיש בודדה בבית ספר ואז לריב עם ההורים

נמאס לי כבר אני בוכה כל יום אני פשוט שונאת את החיים שלי ואני לא יודעת כבר מה לעשות
אני רואה את כל הבנות היפות עם גוף יפה שיש להן ביטחון מלא ידידים מלא חברות והן שמחות ואני פשוט מקנאה כל כך אני מיואשת ואני לא יודעת איך לשפר את החיים שלי
כל הזמן אומרים לי החברות שלך יבואו הבנים יגיעו יש תקופה קשה עכשיו ובתיכון את תהיי שמחה
אז למה זה לא בא? אני לא מבינה מה רע בי שאף אחד כמעט לא רוצה להתחבר אלי ולדבר איתי? אני לא יפה מספיק בשביל שיתקרבו אלי? אולי אני בכלל צריכה להפוך לפרחה כדי שירדפו אחרי?
אני תמיד מנסה להיות הכי נחמדה ונדיבה שיש ובאופי שלי אני תמיד מנסה לעזור לכולם ולשמח את כולם וזה לא מספיק לאף אחד.
למה זה מגיע לי?