יש כאן עוד שמרגישים שסטיפס הציל להם את החיים?

אני יודעת שרב האנשים פה בשביל דברים מזעריים כמו שיעורי בית ועצות קטנות וספאם ובגדים ועוד דברים כאלה, וברור שסטיפס עוזר בדברים כאלה גם, אבל אני מרגישה שאני יכולה לשאול פה שאלות כל כך הרבה יותר עמוקות מזה. אני ממש מרגישה שאני יכולה לשאול כאן *הכל* בלי שישפטו אותי ובלי שייתייחסו אליי אחרת, ואני יודעת שרוב הדברים שאני אשאל, אני אמצא אנשים שמתמודדים עם אותם דברים . אני בת 15 ואני כאן מגיל 11 ועברתי כמו כולן כמה דברים קשים בחיים ותמיד באתי לכאן ושיתפתי ושאלתי איך אפשק להתמודד עם דברים כמו התקפי חרדה ומצבי רוח ואובדן וממש כל מה שעבר עליי מצאתי פה אנשים שמבינים אותי בדיוק , שמזדהים אותי ויכולים לעזור לי. אני באמת מרגישה הרבה יותר בנוי לפנות כאן שאני עצובה ולדעת שאף אחד כאן לא מכיר אותי וישפוט אותי ויש כאן כל כך הרבה אנשים שגם מתמודדים עם דברים כאלה. אני תמיד יצאתי יותר רגועה אחרי התקפי חרדה ודברים כאלה אחרי שאני נכנסת לסטיפס. כי באמת יש דברים שההורים לא יכולים לעזור , וגם חברים , ולפעמים לא רוצים לספר להם הכל, אז כאן כן אפשר. אני פסיכית או שיש כאן עוד כאלה שמרגישים כמוני?