27 תשובות
אני יכולה לנסות לעזור
אני תמיד עונה לשאלות ארוכות וחשובות.
אם לא עניתי, כנראה שלא ידעתי מה לענות אבל קראתי או שפשוט לא ראיתי את השאלה.
צודקת..
אני יודע אל איזה שאלה את מדברת.. ולאנשים קשה להגדיש זמן מחשבה והפנמה משאלה כמו ששאלת שמצריכה את זה
לא לכולם יש את הידע לענות בכל מיני נושאים יותר מסובכים.
גם לי נמאס ותאמיני לי שבצבא והכל חרא לי בלי אף אחד כל יום קם בדיכאון ותחשבי שזה לא כמו בית ספר שיכול לא לקום חייב לקום ולשחק את עצמי שהכל טוב והכל חרא כל יום בוכה כל כך מבין את מה שעוברת כל פעם מוציא גימל בשביל לשבת ולבכות במיטה ולא תמיד זה עובד כמו מחר שלא יודע איך חוסר מחר לבסיס שמתעללים בי שם
אנונימי
אני מבינה אותך, אבל חשוב שתקחי בחשבון שלא כל אחד נכנס לשאלה או יודע לענות עליה בצורה מועילה, וכן, יש כאלה שלא רוצים ומעדיפים לא לענות, אתיקה היא משהו אינדיבידואלי.
דרך אגב, תשלחי הודעה בפרטי, נדבר.
שואל השאלה:
מצטערת לשמוע.. אני בטוחה שלכל אחד יש את הצרות שלו אז אני אומרת בואו נעזור אחד לשני באמת. בשביל זה יש סטיפס.

ולשאלה שענו שלא כל אחד יכול לענות על דברים כאלה אני באמת מבינה אבל בכל זאת.. הבנתם למה אני מתכוונת
אנונימית
אם אני חושבת שאני באמת אוכל לענות וזה יעזור למשהו, אני אענה.
אבל יש שאלות שאני כן רוצה לעזור, ואין לי פשוט איך לענות על זה, כי אני לא בטוחה שהתשובה תעזור...
חבל שאנונימית שה שכתב על הבעיות שתו בצב4
אנונימי
מה קרה? את יכולה לשלוח לי הודעה. אם הכוונה שלך היא לדכדוך, אני ממליצה שלך:
1. לנתח את המצב עד מוות: את יכולה לשאול את עצמך למה זה קורה לך. לחפור הכי עמוק ולחשוב למה את מרגישה קרה ולמה התופעה המצערת הגיעה. את צריכה לוותר על הדימוי העצמי של "אני בסדר". הויתור הזה עלול להקשות, שלגבי "אינני בסדר, ואני זקוק לעזרה כדי להבין מדוע אינני בסדר ואיך להיעשות בסדר" שווה, במקרים רבים עד להעציב, ל"אני חלשה, לא עומדת בדרישות." לשחזר את הסרט בראש שוב חשוב ולבדוק כל בדל של מידע כדי להגיע להסבר.
עכשיו, אחרי שהבנת, הרבה אנשים לא יסכימו איתי, אבל אני מציעה לך להימלט בכל מחיר, ולעשות כמיטב יכולתך לברוח ויהי מה מהרגשות והמצב הזה של העולה למיטה. להימנע מלחשוב על העתיד ולדחות או לבטל כל פעולה הקשורה לעניין; להדחיק, לדכא או לפסול כל רגש. בלי לפנות למשהו שמזיק לך, כמובן. אלא רק בזכות המחשבות. אם תזיקי לעצמך, זה יצור בעיות נוספות.
אם את לא מסכימה עם השיטה, נסי לנצל את מיומנות סבלנות. שאנחנו מדוכדכים, אנחנו מגלים שיש לנו הרבה זמן ועושים איתו כלום סתם בלי סיבה. את יכולה גם להתמודד עם הרגשות ועם המצב עצמו. להסיח את דעתך זמנית מן המחשבות ע"י פעולות התופסות את הזמן ואת תשומת הלב. להיות עם אנשים אחרים עד שתרגישי רגועה יותר ומסוגלת לחשוב או לתכנן. ואז שתגיעי הביתה, והתחושה תציף שוב, את יכולה להאזין למוזיקה ולעשות אמבטיה חמה או עבודת אמנות. לא להיאבק ברגשות, אלא לקבל אותם. לתת להם לבוא וללכת. אם מקבלים את הכאב מתייסרים פחות. הוא עובר מעצמו. דכדוך זה רגש מאוד חשוב. צריך לתת לו מקום לפחות קצת.
זה כמו מעגל.
להודות שאת ריקנית, ולבחור מה לעשות עם זה: להדחיק ולהכחיש או לתת לזה לעבור בזכות הסחות דעת. יכול להיות שיש לזה טריגר של משהו מהעבר או משהו שאת חווה או משהו שעומד לקרות. אפילו משהו שגרתי כמו לחזור לבית הספר.
שינוי בא ע"י זה שמאחר ורובנו רוצים להיות מאושרים, אנחנו נפתחים לקבל את העובדה שזה משהו אפשרי.

נ"ב, לא כל אחד יצליח לענות לשאלות כאלו. צריך להיות מאוד זהיר ולדעת בול מה להגיד. זה מורכב.
כן, אני מבינה. וברור שעדיף שרוב התשובות היו על שאלות חשובות.
שואל השאלה:
perfect disaster
אני ממש ממש מעריכה את התשובה שלך, תודה רבה! אני חייבת להגיד שזה מחמם את הלב אבל את לא ממש בכיוון, כאילו וזה מובן כי את לא יודעת מה הבעיה ובמה מדובר אבל אל תרגישי שסתם ענית, אני אקח הרבה דברים ממה שכתבת לתשומת ליבי.
אנונימית
את מוזמנת לשתף אותי מה הבעיה, אני פה.
ובבקשה.
אני לא פה הרבה זמן באתר, ובכלל לא נכנסת כל כך הרבה, אבל שמתי לב למה שאמרת וזה מזעזע!
אני יכולה להגיד לך על עצמי שקשה לי לענות על שאלות כאלו אני חוששת אפשר לומר לענות כי אני מחפשת תשובה לשאלות כאלו בשביל עצמי אם לא מצאתי בשבילי איך אמצא בשביל אחרים אני פשוט לא רואה איך אני יכולה לעזור
אנונימית
אם את באמת רוצה לדעת למה לא עונים, אז שתדעי שיש המון, פשוט טונות של אנשים שרע להם. גם אלו שאת חושבת שהם עונים על שאלות מטומטמות, לפעמים רע להם ואין להם שום כוחות לעזור לאחרים, נסי להבין את זה. לפעמים גם לא יודעים איך לעזור ומה להגיד.
אני משתדלת לענות על כל השאלות מסוג הזה שאני רואה. לפעמים פשוט לא בא לי כי על 85% מהשאלות האלה שאני עונה עליהן- אין תשובה מהשואל. אין לי מושג למה, אולי מתנתקים מהשאלה. אבל זה מתסכל ברמות אחרות. אני משקיעה מעמצמי פשוט סתם לפעמים.
אם את מרגישה רע, דברי עם הקרובים שלך, פרסמי שוב את השאלה שלך, פני למישהו שמציע עזרה בחברים לעט, יש שם לא רק חרמנים. תרגישי טוב.
אנונימית
זה קשה לענות על שאלות כאלה גם בגלל שאני לא מבינה בזה ככ ועוד הרבה סיבות
אם כמה שזה רשע להגיד.. יותר קל לענות על "מה הצבע האהוב עליכם" מאשר "אני סובל מחרדה חברתית, החיים שלי בזבל ההורים שלי מכים אותי, אני בדיכאון" (זה סתם דוגמא)
אנונימית
את צודקת...
כי לענות על שאלות כאלו, שמעברות יותר רגש ומחשבה יותר קשה מאשר לענות שאלות שהתשובה עליהן היא טכנית יותר. זה עניינים שונים, לא לכולם באתר נוח ומתאים לענות על שאלות כאלה, מאמינה שמי שלא עונה כנראה גם לא יודע איך, מה לומר כדי לגרום לך או לכל אחד אחר להרגיש יותר טוב וזה בסדר, כי אולי יש כאלה שכן. המטרה של האתר היא לעזור, אני יודעת שיש שאלות יותר כבדות שמצריכות מענה יותר מהיר אבל מהסיבה שאמרתי, לא כולם עונים עליהן אז הם מנסים לעזור בשאלות שבהם הם יותר מתמצאים.
אני שנייה מצרפת שאלה שעניתי עליה, אני פשוט לא יכולה להעתיק את התגובה כי אני מהטלפון, אז תרדו לתגובה הארוכה במיוחד ששלחה אנונימית.
(מצרפת בהודעה נפרדת)
עניתי מאנונימי שם, והתגובה מתחילה ב"אני מקווה שלא ימחק לי הכל", משהו כזה.
אתם מוזמנים לקרוא, מקווה שזה יעלה לכם את המוטיבציה ויעזור לכם ^^
מי שצריך עוד עזרה מוזמן לפנות אלי ^^
אלופה! אני שמחה שיש משתמשים כמוך ויודעת שיש שלא תבינו לא נכון. פשוט רציתי קצת להעלות מודעות ולתת לאנשים קצת פוש לענות ולא לפחד שזה לא יעזור כמו שכתבו או מכל סיבה אחרת, לנסות. גם מילת עידוד תעזור תאמינו לי, אנשים במצב רע ישמחו לאיזו מילה טובה או שתיים.
וזה נהדר שבאמת העלת את המודעות קצת יותר ^^
שואל השאלה:
(:
אנונימית
מאמינה שהמצב ישתפר3>
אם את רוצה, את הרבה יותר ממוזמנת לשלוח לי הודעה
לילה טוב!