2 תשובות
קודם כל ספרי להורים שלך
ספרי להם באופן נח ומכבד ותגידי מה מציק לך
אני בטוחה שהיה להם מאוד אכפת מה את מרגישה
דבר שני,
(זה ממש לא חובה)
אם זה עד כדי כך מציק תסבירי לדודה שלך.
(שוב פעם, מומלץ לא בכעס)
אני ממש מקווה שהכל יסתדר (:
ספרי להם באופן נח ומכבד ותגידי מה מציק לך
אני בטוחה שהיה להם מאוד אכפת מה את מרגישה
דבר שני,
(זה ממש לא חובה)
אם זה עד כדי כך מציק תסבירי לדודה שלך.
(שוב פעם, מומלץ לא בכעס)
אני ממש מקווה שהכל יסתדר (:
'פרופורציות' היא מילת המפתח.
זכרי שזה זמני, הם לא עברו לגור איתכם לנצח.
נסי להימנע מתקשורת וממגע מיותרים איתה ועם ילדיה.
לגבי הבכי - שימי אוזניות ומצאי לך עיסוקים, לבטח יש לך.
ולגבי הלכלוך - הסבי את תשומת לבה של דודתך לכך.
בכל אופן, כאשר הם בסלון - תהיי בחדרך וכשהם לא בסלון הסתובבי שם, אל תשהי עימם באותו החדר.
אני מניחה שאת חוזרת לבית הספר בקרוב, אז את לא תבואי איתם במגע למשך כמה שעות - פעולה אשר תניח את דעתך.
מאחלת לך התמודדות מוצלחת עם המצב הנוכחי.
זה קשה, זה מעיק, אבל את חזקה יותר מזה ואת תעברי את זה.
זכרי שזה זמני, הם לא עברו לגור איתכם לנצח.
נסי להימנע מתקשורת וממגע מיותרים איתה ועם ילדיה.
לגבי הבכי - שימי אוזניות ומצאי לך עיסוקים, לבטח יש לך.
ולגבי הלכלוך - הסבי את תשומת לבה של דודתך לכך.
בכל אופן, כאשר הם בסלון - תהיי בחדרך וכשהם לא בסלון הסתובבי שם, אל תשהי עימם באותו החדר.
אני מניחה שאת חוזרת לבית הספר בקרוב, אז את לא תבואי איתם במגע למשך כמה שעות - פעולה אשר תניח את דעתך.
מאחלת לך התמודדות מוצלחת עם המצב הנוכחי.
זה קשה, זה מעיק, אבל את חזקה יותר מזה ואת תעברי את זה.
באותו הנושא: