אני חייב לפרוק את זה פשוט..

לפני שנה וחצי הכרתי כאן מישהי. דיברנו פה ובמקרה שנינו היינו ביחד בקבוצת ווטסאפ של סטיפס.
דיברנו בווטסאפ כל יום כל היום. זה כלל שיחות קוליות ווידאו. אחרי שלושה חודשים נפגשנו והיה פשוט מדהים!! היא ניסתה להתקרב אליי פיזית, אבל עוד לפני זה אני הבטחתי לה שזה יהיה מפגש בין ידידים כמו שהיא רצתה ולכן לא היה שם כלום.
שבוע אחרי זה בערך אמרתי לה שאני מחבב אותה, היא אמרה שגם. אחרי יומיים היא התחרטה. התפוצצתי עלייה ובשביל שאני ארגע קבענו שניפגש שוב ונחליט שם. עברו חודשיים שבהם דיברנו כרגיל. ארגנתי את המפגש ככה שיהיו לי ולה שעתיים וחצי לבד ואחרי זה ניפגש עם עוד שני חברים שלנו.
היא דפקה לי איחור של שעה וחצי וגם בזמן הזה שכן היינו ביחד היא נמנעה מקשר עין ובקיצור ראו עלייה שהיא סובלת. שאלתי אותה בווטסאפ על זה באותו הערב והיא אמרה שהיא לא רוצה שנהיה חברים ושהיא תשמח אם נשאר ידידים. סרבתי. ניתקתי איתה קשר על המקום. בזמן הזה (תקופה של חצי שנה בערך) הייתי מתקשר אלייה פעם ב.. בשביל לשכנע אותה שנהיה חברים. כמובן שזה לא עזר. באותו הזמן הייתה לי חבורה של חברים שהייתי משחק איתם במחשב ודיברתי איתם עלייה המון. יום אחד הם ביקשו ממני תמונה אז שלחתי את המספר שלה ומחקתי מהר.
אחד מהחברים חשב שזה יהיה מצחיק להתחיל איתה. היום הם חברים ובלי להתנשא או משהו, אבל מכל הילדים שהיו איתנו במחשב הוא הכי פחות "אטרקטיבי" (תבינו לבד). לפעמים אני חושב שהיא זרמה איתו בכוונה בשביל לעצבן אותי ולא יודע למה, אבל אני מרגיש חרא על כל הסיפור הזה.
לא היה לי מאז כלום עם מישהי (למרות שניסיתי המון) ואני מרגיש חרא עלייה, עליו ועל הכל.
לפעמים אני מדמיין שהיא עדיין מדברת איתי ואם לא היא, אז לפחות מישהי כמוהה שתיהיה מוכנה לסבול אותי..
אני מרגיש שאני בחיים לא אמצא את האחת שלי וזהו פשוט זהו.
מה אתם יכולים לייעץ לי?