תשובה אחת
זה לא כל כך ממוקד אבל בכל מקרה זה מהסיכום שלי לבגרות בהיסטוריה לפני 4 שנים..
היהודים ב"גלות בבל": מעמדם, מצבם הכלכלי ועמדותיהם בתחום הדת.
בשנת 586 לפנה"ס כבש נבוכדנצר את ירושלים והחריב אותה ואת המקדש ששכן בה. את תושבי יהודה שהיו יהודים הגלה לבבל וגם לקח את כלי המקדש, חורבן המקדש שהיה המרכז הדתי-רוחני של העם היהודי היה מבחינתם אובדן גדול שגרם אחריו תחושת משבר קשה.
בתחום המעמד- היהודים תחת שלטון האימפריה הבבלית נהנו מאוטונומיה דתית מלאה ההבדלים השאירו גם את ההנהגה היהודית המסורתית כפי שהייתה. ליהוכין מלך יהודה הגולה נשמרו התואר והמעמד והוא נהנה מזכויות השמורות למלך גם יתר בני מעמדות הכהנים, לוויאים וזקנים שמרו על מעמדים למרות החורבן.
מצבם הכלכלי- מבחינה כלכלית עשו יהודי בבל חייל בארץ גלותם והשתלבו בכלכלת הארץ. למרות שהוטלו עליהם מיסים כבדים ועבודות כפיה לצורכי השלטון כמו בניית ערים חדשות רבים מהם רכשו קרקעות, הפכו לסוחרים או שירתו והשתלבו במנגנון הפקודתי.
עמדותיהם בתחום הדת- חורבן הבית והגלות לא הביאו את האומה לידי ייאוש אלא להפך, גלות בבל הביאה לטהור העם מעבודת אלילים לדבקות באלוהי ישראל היא הגבירה בתוכם את ההכרה שהאל הוא אוניברסאלי ונמצא בכל מקום ולא רק בארץ אחת. היו שסברו שמלך בבל היה כלי בידי האל להעניש את העם יהודה שחטא. לדעתם הוכח שקלקול המידות שחל ביהודה בתחום הדתי והמוסרי עורר את זעמו של האל הוביא על יהודה את העונש החורבן ולהגות וכך העם יצא מחוזק מן הגלות כאילו נולד מחדש מטוהר מחטאים. הכרתם הרוחנית לאומית של הגולים באה לידי ביטוי בזניחת עבודת האלילים, שמירה קפדנית על שושלת היחוסין והנהגת פולחן חדש שהחליף את הקרבת הקורבנות בבית המקדש. הפולחן החדש היה תפילה וידוי וצומות שקשורים בחורבן הבית.
היהודים ב"גלות בבל": מעמדם, מצבם הכלכלי ועמדותיהם בתחום הדת.
בשנת 586 לפנה"ס כבש נבוכדנצר את ירושלים והחריב אותה ואת המקדש ששכן בה. את תושבי יהודה שהיו יהודים הגלה לבבל וגם לקח את כלי המקדש, חורבן המקדש שהיה המרכז הדתי-רוחני של העם היהודי היה מבחינתם אובדן גדול שגרם אחריו תחושת משבר קשה.
בתחום המעמד- היהודים תחת שלטון האימפריה הבבלית נהנו מאוטונומיה דתית מלאה ההבדלים השאירו גם את ההנהגה היהודית המסורתית כפי שהייתה. ליהוכין מלך יהודה הגולה נשמרו התואר והמעמד והוא נהנה מזכויות השמורות למלך גם יתר בני מעמדות הכהנים, לוויאים וזקנים שמרו על מעמדים למרות החורבן.
מצבם הכלכלי- מבחינה כלכלית עשו יהודי בבל חייל בארץ גלותם והשתלבו בכלכלת הארץ. למרות שהוטלו עליהם מיסים כבדים ועבודות כפיה לצורכי השלטון כמו בניית ערים חדשות רבים מהם רכשו קרקעות, הפכו לסוחרים או שירתו והשתלבו במנגנון הפקודתי.
עמדותיהם בתחום הדת- חורבן הבית והגלות לא הביאו את האומה לידי ייאוש אלא להפך, גלות בבל הביאה לטהור העם מעבודת אלילים לדבקות באלוהי ישראל היא הגבירה בתוכם את ההכרה שהאל הוא אוניברסאלי ונמצא בכל מקום ולא רק בארץ אחת. היו שסברו שמלך בבל היה כלי בידי האל להעניש את העם יהודה שחטא. לדעתם הוכח שקלקול המידות שחל ביהודה בתחום הדתי והמוסרי עורר את זעמו של האל הוביא על יהודה את העונש החורבן ולהגות וכך העם יצא מחוזק מן הגלות כאילו נולד מחדש מטוהר מחטאים. הכרתם הרוחנית לאומית של הגולים באה לידי ביטוי בזניחת עבודת האלילים, שמירה קפדנית על שושלת היחוסין והנהגת פולחן חדש שהחליף את הקרבת הקורבנות בבית המקדש. הפולחן החדש היה תפילה וידוי וצומות שקשורים בחורבן הבית.
באותו הנושא: