מרגישה לבד...תכנסו לשאלה

מבינה אותך. גם אני הייתי לבד בל"ג בעומר וביום העצמאות. כן יש לי חברות אבל אני לא בטוחה אם הן חברות אמיתיות. גיליתי שהן שמרו על קשר והתקשרו אחת לשנייה בהסגר הזה, ואיתי לא כל כך..

אני מאוד מזדהה איתך..ניסיתי הכל, לעבוד, תנועות נוער
כלום לא עוזר..

אני רק מקווה שכשנגיע לצבא\שירות לאומי נמצא את הקבוצה הנכונה ונכנס אליה

עושים עלי סוג של חרם רוצה לדבר על זה

פשוט תיארת את מה שאני מרגישה כרגע זה כל כך כואב יש לי גם "חברות" אבל תמיד אני מרגישה לבד וזה כל כך מעצבן שכולם מצאו חבורה ורק אני לבד

הי הייתי באותו מצב, את מוזמנת לדבר איתי

הייתי באותו מצב בדיוק לפני שנתיים אחרי שנה שלא היה לי אף אחד הייתי בודדה בכל מקום שהלכתי אליו ביטחון בריצפה ובנוסף לזה יורדים עליי מצאתי חברה אמיתית אחרי שנה מישהי אחת שבאמת מבינה אותי והצליחה להכיר אותי ואנחנו החברות הכי טובות עוד מעט שנתיים ואז הכרתי כל כך הרבה אנשים אם זה איתה או לבד מה שאני מנסה להעביר פה שאחרי תקופה קשה ורעה מגיעה תקופה טובה אז אל תוותרי ותחשבי שכלום לא ישתנה בחיים תחפשי את האנשים שבאמת אוהבים אותך ותרחיקי את אלה שלא

אני באותו מצב

אותו מצב

אותו מצב

היי הכל יהיה בסדר אני מקווה תנסי להכיר בנות בחוגים או תנועת נוער אם את צריכה לדבר בכיף וכל מי שמרגיש/ה ככה תשלחו לי הודעה אני אשמח לדבר איתכם אתם לא לבד

מזמינה אותך להיות איתי :) גם לי אין אף אחד

אני אומרת כל מי שרשמה באותו מצב בואו נקים חבורה

יאללה^

לדעתי זה קורה אנחנו לא חיים בצורה נכונה - של חירות וטוב לב...
אשמח להרחיב לך בפרטי (:

מבינה אותך

באמת בואו נקים חבורה

כן תקשיבו זה באמת רעיון^

אותו מצב
מוזמנת לדבר בפרטי

גמאני הייתי ככה ופשוט יצרתי לי מכל אלו שלא ממש מוצאות תעצמם חבורה משלנו... אז עכשיו אני עם כל הגזורות וככה זה הכי כיף כי בחיים לא משעמם כי כל אחת אחרת לגמרי

באלי להצטרף

מי בעד להקים חבורה?

שואל השאלה:
חשבתי על זה כבר..ועשיתי את זה אבל זה לא עבד ממש טוב כי הורידו לי מלא נקודות אמינות,צריך לחשוב כל דרך,מקווה שנמצא

יש לך כבר קול 1

שואל השאלה:
*בקשר לחבורה

מה טווח הגילאים בחבורה שלכם? אני בת 17

מבינה אותך לגמרי אם תרצי להכיר ולדבר בפרטי❤

גם אני מרגישה ככה לא חגגתי לג בעומר לא ידעתי שיש בכלל אין לי חבורה בן זוג/בת זוג או מישהו שאני אוכל לחגוג איתו זה באמת מאוד מאוד מבאס

מבינה אותך^

וואו אנ כל כך מזדהה ם כל מה שאמרת ...

גם אני ככה

גם אני רוצה להצטרף לחבורה^^
( בת 15 אם זה משנה :) )

אני באמת מבינה את זה
רוצה לשמוע משהו עצוב טיפה?
יש לי חברות, והן חברות די טובות, אבל הן לא אמיתיות. שנה שעברה לדוגמה, בל"ג בעומר, חלק מהבנים והבנות בכיתה תכננו לעשות מדורה משלהם. הם פתחו קבוצה בווצאפ וכל אחד קבע מה הוא יביא וזה, אני לא הייתי בקבוצה. בהתחלה בכלל לא ידעתי שהיא קיימת ושהחברות הכי טובות שלי נמצאות שם (וזה לא קשור לקרבה שלי עם אותם בנים, ממש לא). מדי פעם שאלתי אותן מה נעשה בלג בעומר וזה אבל כולם העבירו נושא. כשהבנתי שיש קבוצה ושאלתי אותן עליה הן ניסו לחרטט משהו. המדורה הייתה אמורה להיות משהו קטן של כמה חברים, אבל איכשהו כמעט כל הכיתה תכננה להגיע אליה. מהר מאוד היה בלאגן בכל הכיתה, חלק מהחברות המאוד מדהימות שלי שאלו את הבנים (עזבו את רמת הילדותיות בלבקש מהבנים אישור) אם אפשר לצרף אותי כי זה לא הוגן שלא יהיה לי עם מי להיפגש (כי אשכרה *כל* החברות שלי תכננו להגיע), חלק אמרו שזה לא משנה ושאם יצרפו עוד אנשים המדורה כבר לא תהיה מצומצמת. בסופו של דבר הבנות שהתנגדו הרגישו שהן יצאו טוב (כי הן הגנו עליי בצורה כל כך מדהימה פשוט), ושעכשיו הן יכולות ללכת למדורה בשקט. במקום לעשות משהו באותו הערב פשוט נשארתי בבית והבנתי שכשאני באמת אצטרך משהו, אף פעם לא יהיו לי חברים אמיתיים לפנות אליהם. מצטערת על הדרמה המוגזמת. עכשיו אני בכיתה ט' בתיכון ועדיין חברה של אותן בנות, כי כשכל השכבה שלי מטומטמת עדיף אותן מכלום. ואני בכלל לא מדברת על יום העצמאות וכיפור. אני גם די בטוחה שהן נפגשו בלג בעומר הזה ואני פשוט לא ידעתי. אני יודעת שזה נשמע כאילו אני ילדה מסכנה בלי חברים אבל אני מקווה שמישהו יבין את זה חחח.
אימלה סליחה על החפירה

תהיי חברה שלי

וואו גם שלי ^

וגם שליי^

היי.. אני מתארת לעצמי את הבדידות הנוראה שאת חווה.. תחושה מעיקה כזאת.. האשמה עצמית מטורפת, כאילו שעשית משהו לא בסדר וזה העונש שאת נושאת עלייך.. אבל זה לא נכון.. זה לא העונש שלך והאשמה לא בך..
ואולי קשה לבצע וקשה יותר להאמין.. אבל צריך לנסות. את לא צריכה להיות מישהו שאת לא או להתעלל בעצמך רק בשביל להיכנס לחבורה.. לסמן ווי על זה.. כי בסופו של יום, תחושת הבדידות לא באמת תעלם.. רק תתעצם. חבקי את עצמך, תחזקי ונשמי עמוק.. את נהדרת כמו שאת.. תני לאחרים לראות אותך, להתאהב בך, ולהבין כמה יהיו ברי מזל אם תהיה חלק מהעולם שלהם.. כמה יהיו שלמים. ותנסי.. למרות כל נפילה ומקרה שלא הצליח.. תמשיכי לנסות. את מסוגלת. וגם אם זה ייקח המון זמן, וגם אם בדרך לא צפויה, החברים הכי אמיתיים וטובים יגיעו ויישארו. תאמיני לי.. בין אם דרך תחביבים משותפים או חדשים.. בסביבה שלך, בבית הספר, במקומות התנדבות, עבודה, תנועות נוער, ואפילו כאן באינטרנט - יש המון אנשים נפלאים. רק תמיד תזכרי לשמור על עצמך ולהיזהר. (:
ודעי, שגם אם את עם עצמך זה לא משהו רע.. את הבן אדם הכי נפלא שיש - את יודעת כמה מדהים זה להיות איתך?? הכי בעולם! אז קבלי כל רגע איתך.. בין אם לשמוח.. או להרגיש געגוע למשהו שאת כה חושקת בו.. או פשוט להרגע עם משהו אהוב.. דעי שהכל בסדר.. חזקי את עצמך בכל רגע.. ואל תפילי על עצמך את האשמה.. אל תכאיבי לעצמך יותר מכל תחושה נוראית.. מצאי את המקום הבטוח שלך, המכיל והאכפתי - והכניסי לשם כל אחד שאת רוצה.. ודבר ראשון את עצמך.
אני יודעת שזה לא קורה ברגע.. אבל גם אם כל צעד קטן את מסוגלת.
אני יודעת שכן.
ואם תרצי לדבר, תמיד כאן.

מה השאלה?
בכל מקרה אם אין לך חברים אז תכירי כאלו.

אממ אני גרה רחוק מחברות שלי
במיוחד בכל המצב הזה אז בכלל אי אפשר להיפגש.

כדי למלא את החסר מילאתי את היום הזה עם המשפחה שלי ,לא עשינו ממש מדורה וכל השיט הזה אבל היה ממש כיף להיות איתם.
ישנתי אצל סבתא שלי וזה היה יום כייפי.

ואם את מרגישה מרוחקת מהם ולכל לכל מי שאמרו שלא דיברו איתם בתקופה הזאת,יכול להיות שזה כי לא יזמתין וזה גם לא היה ניראה מהצד שלכם שאתם רוצים לדבר..
ותמלאי את הזמן שלך כמו שאמרתי במשפחה,את יכולה בתחביבים כמו אפייה ובישול , שירה,ריקוד,ספורט.

גם אם הייתה לך חבורה איפה תצאי במצב הזה יאחות

^^מסכימה עם כינוי יפה, זה באמת נכון, משפחה יכולה וצריכה להיות הדבר הכי מחזק ותומך שיש. אין בושה או משהו מפחית בלבלות איתם.. דווקא ההיפך, זה מאוד מקסים וחיובי לכל הצדדים. (: זה יכול לתת לך המון.

לפעמים באלי שיהיה לי העתק של עצמי כדי שאני אוכל להיות החברה הכי טובה שלי חחח
באמת שרק אני יכולה להבין את עצמי לפעמים.
אני יודעת שלפעמים זה נראה לך קשה, אבל יש
מ ל א ילדים אחרים עם אותה הבעיה כמו שלך

זה בדיוק אני עכשיו.

וואי כנל פשוט לא יודע איפה למצוא את עצמי איזה ילדה מהיסודי שלי סיפרה שקרים עליי וכולם אשכרה מאמינים לשקרים שלה ואני לא יודע אין לי כלכך חבורה וכאלו

מבינה אותך, בתכלס גם לי יש רק חברה אחת טובה שאני מרגישה פתוחה איתה לגמרי ושאני נפגשת איתה.

גם אני הייתי רוצה עוד חברים, אבל לא יוצא לי ולא עובד לי ואין כל כך מה לעשות, אני רק שמחה על החברה ההיא כי היא באמת חברה טובה ולדעתי היא עדיפה בהרבה על פני חבורה של אנשים שלא ירצו אותי כל כך.

תנסי להתחיל מזה- להתחבר למישהיא או מישהוא אחד בצורה חזקה.

בנוסף תהיי בטוחה בעצמך- תסתכלי במראה ולאוהבי את איך שאת נראית, תאהבי את דרך המחשבה שלך... אני יכולה להגיד שהאינטראקציה עם אנשים אחרים אני סבבה לגמרי כי אני יודעת מה אני שווה- אני בטוחה במראה
ובחכמה שלי ובלי זה הייתי לגמרי בקרשים.

שואל השאלה:
כל מי שכתב פה בקשר לחבורה,אני בעד,תפנו אלי בפרטי

שואל השאלה:
מי שכתב את הרעיון אנונימית,תפני אליי בפרטי זה חשוב

לאיזה אנונימית את מתכוונת? ^

שואל השאלה:
למי שכתבה את הרעיון על החבורה

אה אז זאת לא אני
אני הייתי זאת שכתבה שרוצה להצטרף לחבורה ואני בת 15^^
אבל בכל מקרה, את גם תמיד מוזמנת לפנות אלי :)

שואל השאלה:
תקשיבן מאז שחזרנו לבית ספר אני לבד..אני בשירותים בהפסקות,מי שהציע חבורה ומי שהסכים,פליז דברו איתי