3 תשובות
אני פעם גם הייתי ככה (-: תעשי משהו מביך שאת יודעת שיזכרו לך ואז תלמדי לאט לאט להתמודד עם המבוכה והאנשים וזה יעבור
תחשבי על פדיחה שעשית.
חשבת? מצוין. (אני מרגישה כמו דורה)
עכשיו תחשבי על פדיחה של מישהו אחר.
נכון היה לך יותר קל לחשוב על פדיחה שאת עשית?
ככה זה, כל אחד בסופו של יום מסתכל על עצמו ומתרכז בעצמו. אף אחד לא יזכור משהו שעשית יותר מכמה דקות, אם בכלל. תזכירי לעצמך שהחיים קצרים מכדי לדפוק חשבון.
אגב, פייק איט אנטיל יו וויל מייק איט עובד נהדר- נסי להראות ביטחון עצמי ואומץ, ואז זה מה שיהיה, והפדיחות שלך לא יהיה פדיחות אם את תתנהלי אחריהן בביטחון עצמי. הומור עצמי וביטחון עצמי מעולים פה.
הכל בסדר, אני הייתי במצב שלך וגם עכשיו יש לי את הצד הזה, אבל החיים קצרים מכדי לחשוב יותר מדי ולהיות מובכים מהכל. את נשמעת מתוקה ממש
תאמני את עצמך לעשות בכל פעם משהו קטן נוסף שקשה לך. את תראי שלא קרה כלום, ולאט תוכלי לנסות להביע את עצמך קצת יותר. ביישנות זו ממש לא תכונה רעה, אבל אם זה מרגיש לך יותר מדי ומפריע לך, אז כדאי לעבוד על זה. זה תהליך איטי שלוקח זמן, ויתכן שתצטרכי עזרה בעתיד אם תתקשי לשנות לבד דברים. הכי חשוב זה שכשאת מנסה להעז, עשי את זה עם אנשים תומכים ושאת סומכת עליהם. וגם אם תקבלי ביקורת, אל תתרגשי.