מאיפה אתם צוברים כוחות להתמודד עם החיים?

פשוט מתמודדים, אין דרך אחרת. יש תקופות שהחיים יפים ויש תקופות שפחות. שווה להתמודד בשביל התקופות שיפות

אני הכי לא. אני חיה כמו זומבי בלי ציפיות לכלום, בלי מוטיבציה.. אבל את יודעת חיים בשביל היום הזה שכם תגיע איזו ציפייה

מאבא שלי... הוא עבר ככ הרבה קשים שאני אתבייש בעצמי אם אני אתלונן.

אבל בגדול, המחשבה שזה יעבור ושיש דבר כזה שנקרא קארמה.

אנונימי יקר,
במשפט אחד, למעשה ב7 מילים העלית שאלה כל כך גדולה, מחשבה שיכולה להיות כל כך מפחידה ומאיימת. נשמע שיש במילים שלך חוסר וודאות, אולי סוג של חשש מהלא נודע.
אני רק יכולה לדמיין לעצמי מה מוביל למחשבות ותהיות האלו. אולי מתוך איזה בדידות שהגיעה וכפתה את עצמה, אולי מתוך חרדה אמתית שנגמרו בך הכוחות להמשיך עוד.. יחד עם זאת יקירי נראה שהצלחת להעלות את השאלה הכי גדולה והכי משמעותית עבורך כאן בכתב, וזה אף פעם לא מובן מאילו. נשמע שיש בך מקום שעוד רוצה להילחם, רוצה אולי להבין טוב יותר את עצמך ולמצוא עוד מקומות שיכולים לחזק ולתת כוחות להמשיך הלאה.
אני רוצה לספר לך על עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בה אני מתנדבת ולהזמין אותך לפרוק ולשתף במה שעובר עליך בצ'אט אישי ואנונימי, אחד המתנדבים יהיה שם בשבילך להקשיב ולתת כתף, להיות יחד, לנסות לחשוב על השאלות הללו ואחרות יחד..

אנחנו שם בימים א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00

שלך,
מתנדבת סה"ר

https://sahar.org.il/help