זה הגיוני שאני מפחדת להראות באמת לחבר שלי רגשות?

טוב אולי זה קצת יהיה חפירה אבל אני חייבת לפרוק זה יושב לי בפנים ואני כבר לא יודעת מה לעשות.
אני וחבר שלי בריחוק בגלל הקורונה אני בת 18 והוא בן 22 אבל בהתחלה היה לי נורא קשה עם זה ביום ראשון שעבר היה לנו ריב ממש ממש קטן אני נשברתי סופית אני נורא אוהבת אותו אני בכיתי הרבה הרגשתי שאני רוצה למות שהוא לא יכול להיות ליידי הייתי זקוקה לעזרה כל פעם שהייתי מדברת איתו הייתי בוכה יותר יותר ולא משנה מה לא הצלחתי להירגע.
סיפרתי את זה לחברה שלי והיא ניסתה להרגיע אותי היא אמרה לי שלפחות לשעה אני יסגור את הטלפון ויתרחק מכל הבלאגן שאני יוכל להרגע בשקט בלי הסחות דעת אז לא סגרתי אבל כן שמתי על שקט.
הלכתי לעשות כמה דברים שיסיחו את דעתי ואחריי חצי שעה ראיתי שהוא התקשר אלי מלא פעמים (לפני אמרתי לו שאני רוצה קצת להיות בשקט) אז חזרתי אליו ודיברנו והכול היה יותר בסדר.
דיברתי איתי השבוע בטלפון הוא סיפר לי שאמא שלו אמרה לו באותו יום שאני לא עניתי לו כי אני עושה בכוונה ואני רוצה לגרום לו תבוא אלי ולהיות איתי. וזה לא נכון אני רק הייתי צריכה את השקט שלי. אני נורא אוהבת אותה ועכשיו היא שונאת אותי אני לא יודעת מה לעשות הוא הסביר לה שאני לא עשיתי את זה בכוונה אבל היא לא מאמינה אני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה רע עם עצמי ואני לא רוצה לספר לו מה אני מרגישה כי הוא מספר לה הכול אנחנו גם כבר מדברים על חתונה ואני לא רוצה שזה ישפיע אבל אני מרגישה שאני לוקחת צעד אחורה במקום לשתף אותו אני מפחדת לבוא ולהגיד שלא יגידו שאני לא בסדר