האם המטרה מקדשת את האמצעים?

לא תמיד

לא מחייב

אכן

תלוי איזה מטרה ומה הם האמצעים

אני ממש ממליצה לך לקרוא על דאונטולוגיה לעומת תועלתנות, ואיך פילוסופים כמו קאנט התמודדו עם שאלה הזו.

מה כאילו אם אני משחק בקליעה למטרה אז החיצים מכאיבים ללוח אבל אם אני פוגע בול באמצע אז זה בסדר? כן ברור שזה בסדר, אבל החיצים לא הופכים להיות קדושים

תלוי במטרה, תלוי באמצעים.
כל מקרה לגופו בנושא הזה, בעיניי.

שאלה יפה ממש!
צריך לזכור באמת, כמו שכתבת, שכשפועלים לקראת מטרה מסויימת הדרך לא פחות חשובה מהמטרה הסופית. הדרך בעצמה היא לגמרי חלק מהמטרה. כשאנחנו מגיעים במבט כזה, אנחנו מלאים בכוחות! כי לפעמים המטרה שייעדנו לעצמנו נראית כלכך רחוקה וכשאנחנו בוחרים לראות גם משמעות ומהות בדרך, התמונה מקבלת תפנית. נדמיין שאנחנו רצים ריצה של 12 ק"מ, יש אפשרות אחת-
רק נחכה להגיע לסוף המסלול
או אפשרות שניה-
נהיה במחשבה שכל קילומטר שאנו רצים יש לו ערך בפני עצמו, הוא תורם לנו בפני עצמו לבריאות שלנו.
האפשרות השניה, אם תסכים איתי, בהחלט הרבה יותר נותנת מוטיבציה (:
אז כשנציב לנו יעדים קטנים במהלך המסע לכיוון התכלית המרכזית, הדרך תהיה בהרבה יותר מתוקה (:
בהצלחה רבה!