אני ממש מקנאה באלו שיש להם משפחה ואחים והכל...

אין לכם בפנימיה משפחה מארחת? אני מכירה חברה שבפנימיה שלה כשהיא לא רוצה ללכת הביתה היא הולכת למשפחה ש"מאמצת" אותה לכמה ימים והיא נמצאת אצלהם. לדוגמה פסח שזה היום היא עושה אצלהם והיא איתם עד מוצאי החג

שואל השאלה:
שלא תבינו לא נכון, אני מקבלת דברים לא חסר לי כמעט כלום למרות שהמצב הכלכלי לא בשמים אבל פשוט חסר לי כל ההרגשה המשפחתית כי אפילו אבא אין לי ואני לא בקשר עם המשפחה שלי ככ אפילו דודה שלי לא יודעת שזאת אני כותבת בקבוצה המשפחתית משהו היא שואלת מי זה..(שלא נדבר על זה שהיא אוהבת יותר את בת דודה שלי אחרת ועשתה תמיד בינינו אפליות)

על מה שכתבת עכשיו אני די מזדהה

אני מצטערת :( מבינה את הקושי שלך. אבל תזכרי שלך יש הרבה דברים שאין לילדים עם משפחות גדולות, יש ילדים עם הרבה אחים ואחיות שרק מתים לפרטיות- ולך יש את זה, או שממש צריכים את השקט שלהם- ולך יש את זה. וגם עוד הרבה דברים אחרים, אני בטוחה. תסתכלי על חצי הכוס המלאה, תמיד.
ועוד אחת מהדרכים להתמודד היא התקווה להקים משפחה בדיוק כמו שאת רצית שתהיה לך, עם שני הורים, וכמה ילדים,כדי שהם בחיים לא ירגישו את הבדידות של חוסר באחים ואחיות או באב/אם

שואל השאלה:
אין אצלנו את זה.. וגם אני לא בפנימיה סגורה או משהו זאת פנימיה רגילה שהיא כפר נוער ולצערי לא עושים שם חגים והלואי שיכולתי לעשות שם
(כן עושים משהו לפני נגיד חופשה של חג כלשהו אבל לפסח הספציפי הזה לא עשו כי כולם לא בכפר)

שואל השאלה:
כן אבל גם אם אחווה את זה כשאהיה גדולה בתור אמא אף פעם לא אדע איך זה מרגיש להיות ילדה למשפחה..
קיצר הכי מתסכל אותי שבזמן שכולם יושבים בשולחן ואוכלים ושרים ולבושים יפה אני אשב בבית ואראה טלויזיה...
הלוואי ויכולתי לחגוג אצל חברה או משהו: (

וואו הלוואי אם הייתי יכולה הייתי באה אלייך עכשיו
שברת לי את הלב :(

נכון שזה לא יהיה אותו דבר בתור אמא, אבל אולי זה ישפר את הרגשתך אם תמנעי מהילדים העתידיים שלך חוויות כאלו...
ואני בטוחה שיום אחד את עוד תזכי לחגוג את הסדר עם אנשים שאוהבים אותך, באווירה של חג ואהבה:) יהיה טוב, אל תתני לזה להפיל אותך עכשיו!

שואל השאלה:
טוב תודה בכל זאת על העזרה
היתי צריכה לפרוק את מה שאני מרגישה כבר מלא זמן כי לאמא שלי זה לא אופציה, חג שמח למי שחוגג/ת

יום אחד את תגדלי, ואת תקימי לעצמך את המשפחה שתמיד חלמת עליה :) את תהיי אמא, ויהיו לך ילדים (כמובן אם תרצי), ואני מאחלת לך שכל החגים והמועדים יהיו רק עם שמחה והרבה רעש וצלצולים של משפחה אוהבת ורועשת :) יהיה טוב, אני מבטיחה לך

אני מבינה אוצך... בתקופה שהייתי בפנימיה לא תמיד היה לי לאן ללכת בחגים... אבל תמיד חשבתי על זה שיש כאלה שגם שאין להם משפחה אין להם אפילו פנימיה לחגוג בה. תחשבי תמיד על הטוב גם אם זה קשה...