רק אני מקנאה באלו שיש להם חברים בכל מסגרת?

כן

שואל השאלה:
אתה חושב שזה קל?^

לא,
וזה קל לאנשים מסוימים, צריך רק לחייך ולהיראות/להישמע נחמדים ולהביע התלהבות וכריזמה מסוימת.

זה כמו כל מיומנות בחיים, כמו ללמוד לצייר או לנגן, מפתחים את זה ככל שמעורבים ביותר פעילויות חברתיות, כל עוד את "זורמת" וצוחקת והכל אין סיבה שלא תסתדרי בכל מסגרת, בלי קשר למראה חיצוני וכו'.

מסכים איתו לגמרי ^
ככל שאת מעורבת יותר את צוברת יותר מיומנות ומשתפרת יותר בתחומים החברתיים, פשוט תהיה אופטימית ותשאפי לעבוד על זה

פשוט צריך לבוא בגישה חיובית ואופטמית ולא לפדח" להביך" את עצמך בנוסף גם לא לשפוט את האנשים שאת פוגשת על ידי רושם ראשוני - זה יצמצם לך משמעותית את האופציות לחברויות
בהצלחה זה בעיקר לתרגל :)

תתחברי גם, לא בעיה

מבינה אותך ממש.

לגמריי

לא את לא היחידה...

כן. גם אני.
יכולות חברתיות זה משהו שאפשר להתאמן עליו, ולהשתפר בו.

איך האנגלית שלך? יש ספר ממש טוב שיכול לעזור לך.

ocea of thoughts
מה שאת אומרת זה נכון.
אבל לא חייב להשתנות בשביל זה. לא חייב *להיות* נורמאלי בשביל זה.

לדעתי, פשוט בפעם הראשונה שנפגשים, שמכירים והכל, ושמנהלים כזה סמול טוק - צריכים להציג את הצדדים הרגילים בך. לא לנסות להרשים או "להיות מיוחד".
והכי חשוב - למצוא נושאי שיחה שתסכימו עליהם. אפילו אם הם משעממים או חסרי פואנטה.
עדיף לדבר על "וואי איזה חם הקיץ" ושניכם מסכימים על זה, מאשר על פוליטיקה - ולהתחיל להגיד דעות שונות.

לאט לאט, אחרי שאתם מכירים תקופה מסוימת - אפשר גם להכיר יותר.

yello איזה ספר?

get the friends you want
אני יודע שזה נשמע כמו חלק מהספרים הטיפשיים האלה שלא באמת עוזרים, או כמו איזה nlp או משהו.
אבל הספר הזה באמת עזר לי.

הוא מתחיל בלהסביר איך לפתח שיחה בתור התחלה, סמול טוק כזה.
ואז איך להמשיך עם השיחה, ולהמשיך עם הקשר עם הבן אדם.

חוץ מזה יש גם פודקאסט (שאגב גם הוא מצוין) שראיינו את הכותב של הספר, וגם שם הוא הסביר את הרעיון והכל. כדאי לשמוע גם את הפודקאסט אם את לא מצליחה למצוא את הספר.

יש לי חברים בכל מסגרת.
כולם נחמדים אלי, מדברים איתי, יוצאים איתי.
ולא, זה בלי ללקק לאף אחד.

זה רק להיות נוכח, להגיד דברים עם טקט, והומור. לחייך.
ולשמוח באופטימיות פנימית אמיתית.

כן, עד שלא תנסו לא תדעו.

ובתכלס - ocean צודקת.
הכי קל וכיף למצוא חברים במקומות עם תחומי עניין משותפים.

נגיד... במיונים ליחידת ההסרטה הכרתי המון אנשים ממש נחמדים, ושמרנו על קשר. בעיקר בגלל שיש לנו תחום עניין משותף, שהוא היה הנושא של ה"מפגש" הזה.

או בכנסים של אנימה, מדע בדיוני, פנטזיה למי שאוהב את זה.

או למי שאוהב להתנדב - פשוט להתנדב. וככה אתה מוצא עוד אנשים שזה גם תחום עניין שלהם.

וכו'

גמני

אני לא חושבת שיש לך מה לקנא.
אני לדוגמא בנאדם שלוקח לו זמן להיפתח לאנשים חדשים, בכל סיטואציה.
אני יכולה להיות עם בנאדם בכמה פגישות ולא להרגיש איתו בנוח למרות שכן יש כימיה, ולחברות שלי לקח משהו כמו חצי שנה אם לא יותר עד שהבאתי את עצמי לידי ביטוי.
אני לא אומרת שהתכונה הזאת זהב, זה כן מונע דברים, כמו שאני לא אתחיל שיחות עם אנשים חדשים וכו' אבל אם זה מפריע לך את יכולה לשנות את עצמך.
זאת בסהכ תכונה באופי שלך, אין טעם שתקנאי באנשים שהולך להם קל יותר.

כן

לקנא באנשים לא יעזור לך. תהיי מי שאת. אל תנסי להרשים אחרים. תהיי את, בלי מסכות, אני בטוחה שאם תהיי מימשאת את עוד כמה שנים תיזכרי בשאלה הזאת, ותגידי, הי, זה נכון. זאת לא קלישאה.
את יודעת, אני חושבת שאני מסוג האנשנים שכתבת. אני פשוט מי שאני, והחברים שלי אוהבים אותי. בכל מסגרת, כן. אני לא מחרטטת אותך. זה אמיתי.

לי אין אני כן מקנאה

אני לא מקנאה
ישלי איפה להיות לבד ולהכיר אנשים שונים
אני שונאת להיות מוקפת בהרבה אנשים שמדברים אלי ואני אוהבת את השקט שלי

מבינה אותך לגמרי.
זה מאוד קשה ולכם קל להגיד פשוט תהי מעורבת חברתית וזורמת.. זה לא בדיוק עובד ככה תמיד

זה לא כזה קשה להשיג חברים פשוט לפעמים צריך ליזום ולהראות ביטחון עצמי (גם אם יכול להיות שאין לך אותו...)

אני ממש מבינה אותך ואת ההרגשה, זה קורה לי המון - יש המון בנות שאני מכירה שהן כאלה.
אני תמיד אבל מנסה להתחבר לאנשים שאני מכירה בכל מיני מסגרות חברתיות לפעמים זה הולך ולפעמים לא.

כל כך מבינה ..

וואי גם אני מקנא כלכך

במקום לקנא באנשים כאלה תעשי עם זה משהו.
לאף אחד זה לא קל, כולם חוששים, הקטע זה לנסות להכיר אנשים חדשים בכל מקרה.
את במצב הזה רק בגלל שאת לא מנסה להכיר ולא בגלל אף אחד אחר.

גם אני מקנאה מבינה אותך לגמרי ולכל אלה שאומרים לך להתחבר בזילזול לא מבינים שלא כולם מסוגלים

^כולם מסוגלים לעשות את זה.
אם לא תנסו אתם סתם מפסידים.

שמעי הכל תלוי בך
אני אישית עברתי השנה תיכון כי רציתי התחלה חדשה וידעתי שאם אני לא אתאמץ חזק להכיר אנשים אני לא אכיר
אחרי כמעט שנה בתיכון החדש אני יכול להגיד שאני מרוצה מהמאמצים שלי, מכמות השיחות שיזמתי.

גם אני

גם לי הייתה חרדה חברתית אבל לא נתתי לה לנהל לי את החיים.
רציתי חברים, השגתי חברים.

לא רק את

פשוט יש אנשים שקל להם יותר לתקשר ולהסתדר בכל מקום.. גם אני סוג של מקנאת בהם (לא בקטע רע)
אם הייתי כזאת אני בטוחה שהיה לי קל יותר בחיים

לי אישית זה מגיע טבעי כי בכל מקום אני רוצה להכיר אנשים חדשים

את האמת שגם אני.
ואני לא בן אדם חברותי במיוחד ולכן התהליך קשה לי. אבל אני מנסה ולא משאירה את זה ככה. ממליצה לך גם (;

את לא היחידה, ליצור חברים זה קשה ולהסתדר עם כולם זה קשה. יש כאלו שפשוט טובים מבחינה חברתית

אם לא שמתם לב.. זה לא כישרון מלידה. ברגע שאתם חושבים על עצמכם משהו מסויים ומפיצים אותו לסביבה בתת מודע הם רואים את זה עליכם. זאת אומרת, בן אדם שחושב על עצמו כלא מספיק טוב, החברה תראה אותו כך. הקטע הוא להיות חיוביים לגבי עצמכם.

חחח חמודים שלי תנחתו. כי אני הייתי ככה לאנשים במשך שנה שלמה ועדיין אין לי באמת חברים לא משנה כמה ותמיד אני הלכתי לדבר איתם ולהתחבר איתם ותמיד צחקתי ודיברתי וניסיתי להתערבב איתם ואני לא איזה חנון מוזר שמדבר על דברים שאף אחד לא אוהב אני מדבר על דברים שכולם אוהבים ואני חברותי ומגניב אז תנחתו כי גם אם עשיתי את זה לא השגתי חברים (ואין לכם מושג כמה זה קשה להיות בלי חברים ובודד)

אני ככה, מתחברת לאנשים בקלות.
אבל מה שבא בקלות הולך בקלות.

גם אני

גם אני !!!!

אין דבר כזה ואם יש ואוו כפיים