אני מנסה להבין למה שלבן אדם עם סוג דם A למשל, יהיו אוטומטית נוגדנים נגד סוג דם B.

יש את אותו בסיס של מולקולות

זה לא נוגדנים זה אנטיגנים
לסוג דם a יש אנטיגנים ייחודיים, לסוג דם b יש אנטיגנים ייחודיים אחרים
לסוג דם o אין אף אחד מהם
אז אם לאדם עם דם a תתני עירוי של דם b הגוף ידחה את הדם כי אין לו אנטיגנים מסוג b והוא לא יכול לקלוט אותו ולהשתמש בו
זה לא נוגדנים כמו שזה "אמצעי זיהוי"

שואל השאלה:
לא, לא הבנתם את השאלה
אני אומרת, סבבה בסוג דם a יש אנטיגן a, אבל זה נכון שכל עוד שהוא לא נחשף ל-b (ואיזה דרך יש לו להיחשף חוץ מלקבל מנת דם לא מתאימה) לא יהיו לו נוגדנים לאנטיגן b??
אז אם ככה כשa יקבל b בפעם הראשונה, חוץ מתגובת המוליזה של הנוגדנים לb שהוא פיתח עכשיו נגד אנטיגן b שפלש אליו, לא יקרה כלום. נכון? אנטיגן a שלו לא יפגע אז אם ככה למה אומרים שזה מסוכן לקבל תרומה של סוג דם אחר אם למשל יודעים שסוג דם b אף פעם לא נחשף לa ולכן אין לו נוגדנים לa והוא יכול לתת לa, אז אפילו שזה לא יעזור לו כי מיד תהיה המוליזה, אבל מה מסוכן בזה הוא לא אמור לפגוע בכדוריות שמכילות אנטיגן a

אז לשאלתך לבן אדם אין נוגדנים לסוג דם מסוים שהוא לא שלו אלא אם כן הוא קיבל עירוי דם של סוג דם לא נכון
אבל אם באמת העירוי הוא של סוג דם לא נכון אז הגוף יתקוף את הדם הזר והבן אדם יכול לחלות

שואל השאלה:
ולמה שהוא יחלה אם הוא רק תוקף את הכדוריות שבמילא לא היו שלו? הכדוריות שלו לא אמורות להיפגע

בכל מצב שבו המערכת החיסונית שלנו תוקפת גוף זר אנחנו חולים וחווים תסמינים.