מרגישה אבודה ומבולבלת - אני לא יודעת על עצמי כלום, פשוט שום דבר. גם כשאני עוצמת עיניים ומנסה לדמיין את עצמי ואיך שאני נראית אני לא מצליחה. זה קשה לחיות ככה, בלתי אפשרי. אני מרגישה ריקנות, אני מרגישה שנשמה שלי מתה. מה לעשות? בלי פסיכולוג! בת 15

אני מציע שתגיעי לנטורופת אשר יתאים לך פרחי באך ויסייע לך להתאזן ולעמוד על קרקע המציאות

גם אם את עוצמת עיניים ומנסה לדמיין את עצמך ואיך שאת נראית - ולא מצליחה, זה לא אומר שלא תצליחי בעתיד.
קודם כל: תמשיכי לדמיין את עצמך הרבה פעמים.
תתחילי עם חלק קטן מאוד. כל פעם שתצליחי לדמיין חלק אחד, תוסיפי עוד חלק.
תעשי את התהליך הזה הרבה פעמים.
דבר שני, כדי לדעת דברים על עצמך, תשאלי את עצמך: מה עשיתי היום? מה עשיתי אתמול? מה עשיתי שלשום? וכו'.
דבר שלישי: על כל דבר שעשית, תשאלי את עצמך: לאיזו מטרה עשיתי את זה? מה רציתי להשיג בזה?
כל התשובות ביחד יתנו לך מידע על מי שאת. כמובן שהמסקנות על עצמך צריכות להיות חיוביות.
מסקנות שליליות מראות על טעות בפרשנות.
כדי לחזק את הנפש ולהרגיש טוב עם עצמך, תקראי את המאמר שכתבתי: 30 דרכים למניעת סטרס.
בהצלחה!

תשאלי חברות איך הם רואים אותך, לפעמים זה עוזר להתחיל.

יקירתי,
לפעמים יש גם תקופות כאלה.
ואין דבר כזה שנשמה מתה. אפילו לא כשהגוף מת.
הדבר היחיד שיש זה שאיבדת, זמנית, את החיבור לנשמה, את הידיעה מי את ומה את.
ואכן, זה קשה לחיות ככה.
ולפעמים זה נסיון, כמו כשעושים לנו הפתעה, שלא אומרים לנו לאן הולכים, ואנחנו יושבים באוטו ומחכים לראות לאן נגיעה.
מציעה לך בינתיים לעשות דברים שאת אוהבת, ולהיות טובה לעצמך.
באהבה,
מיכל רון - פסיכולוגיה אלטרנטיבית

את עוד צעירה שכל העולם לפנייך!
תחשבי רק דברים טובים!
גם אני תכננתי בעתיד דברים מסויימים ובסוף יצאו לי דברים אחרים ותאמיני לי יותר טובים.
יש פתגם "תחשוב טוב יהיה טוב"

שלום.
אין יאוש בעולם!
הפיתרון לריקנות זה עשיה וקריאה נסי לקרוא את אחד מחוברותיו של רבי נחמן
או תנסי לעזור בכיתה לחברותיך. או בבית להורים. לאחים
העיקר תנסי להרגיש הרגשת ספוק בלבך ולחוש שעשית משהו טוב למישהו
בהצלחה

תקשיבי זה כולם ככה גם אני בדיוק כמוך אבל זה נשמע קצת מטומטם אבל נכון דברי אם מישהו זה באמת אוזר ואם את לא רוצה או אין לך מישהו או סתם מבולבלת תזכרי את זה כל אחד אי פעם היה לו את זה אף אחד לא צועק את זה מהחלון אבל זה קיים היינה משהו שתמיד עוזר לי תעשי מין רשימה בראש של דברים שאת אוהבת ולא אוהבת אולי לא תדעי מזה מה תרצי להיות או משהו כזה אבל זה ייתן לך תחושה שאת אנושית ואני חושבת שזה שווה משהו אה ועוד משהו קטן כשאת מדוכאת והכל פשוט תבכי תוציאי הכל זה יגרום לך להרגיש יותר טוב עדיף עם מישהו כמו שאמרתי זה הכי עוזר את יכולה גם איתי אם את רוצה הכי חשוב זה לפרוק הכל האמת היא שעשיתי את זה לא מזמן הייתי במצב דומה לשלך וזה מאוד עזר ודרך אגב אני לא ממוכית או משהו שלא תחשבי שאני מתנשא כאן אני פשוט בנאדם כמוך תזכרי את זה את וכל אחד אחר הם פשוט בני אדם! מקווה שעזרתי:)

שלום לך,
עניתי אתמול למישהי שכתבה משהו דומה, והיא או מישהו אחר היה מבסוט מתשובתי והעניק לי פרח. מכיוון שמה שאת כותבת קרוב מאוד למה שכתבה זאת שעניתי לה, אני מביא לך כאן את תשובתי לה.
שלום לך חביבתי,
נהניתי לקרוא את דבריך. מה פתאום נהניתי? כי בניגוד להרבה הרבה אנשים (צעירים ומבוגרים כאחד), את לפחות מודעת לכך שהחיים הם הרבה יותר ממה שאת מכירה. מה שאת קוראת התנהגות של רובוט, הייתי קורא התנהגות לפי המקובל, לפי מה שאת רואה. העיקר שאינך שבעת רצון ממה שרבים מקבלים כגזרת הגורל, או כ"כאלה החיים".
מאוד מצא חן בעיניי שאת מרגישה שיש לך ייעוד. אני דומה לך. רק שאת עדיין צריכה לגלות את הייעוד הזה. איך לגלות?
שניים מן המשיבים הציעו לך לפנות לטיפול פסיכיאטרי ואחד ציין שזה יעזור לך לגלות את ה-אני שלך. גילוי ה-אני הוא, אכן, המפתח לפתרון הבעיה שלך, אבל, ככל הידוע לי, אין בהכשרה של אנשי הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה דבר המאפשר להם לגלות את ה-אני. לא מעטים מהם הלכו ללמוד מקצוע זה בתקווה לגלות זאת...
מישהו מן המשיבים, נפש טובה, הציע לך איזו שהיא שיטה בעל שם המורכב ממספר אותיות באנגלית. אילו זה היה עובד, כבר מזמן הייתי קורא ושומע על כך. מציע לך לא לבזבז זמן.
ארמוז לך על הכיוון למציאת ה-אני: האישיות והגוף משתנים במהלך שנות החיים, אבל האדם נשאר אותו אדם - נכון? זאת אותה רבקה או אותו יוסי בכל גיל שהוא - רק עם ניסיון חיים שונה, גוף שונה וכו'. אבל יוסי נשאר יוסי. האדם נשאר אדם. ה-אני נשאר אותו אני. מסקנה: האני נמצא מחוץ לתחום הפיזי והנפשי - איננו משתנה בעקבות שינויים גופניים ונפשיים. נכון או לא?
יש אני, בהחלט הוא קיים, אבל את צריכה לגלות אותו מעבר לכל היבט גופני והיבט פסיכולוגי - מעבר לכול. איפה נמצא דבר כזה? צר לי, חביבתי, אבל אינני יכול לכתוב זאת כאן. עליך לגלות זאת בעצמך. האם הדרך לגלות זאת מופיעה באינטרנט? בהחלט.
אז אני חוזר ואומר שאשריך שאינך שבעת רצון, שאת חשה פספוס עצום, ושיש לך ייעוד שאינך מכירה עדיין. הלוואי על רבים מה שיש לך. רק מה - את עדיין בתחילת הדרך.
לפי מה שאני קורא מדי פעם בסטיפס, קטנים הסיכויים שתמצאי פה מענה מתאים. הייתי מציע לך לשאול במקומות שונים משהו כמו: מי מכיר דרך לגלות את האני, את העצמי - משהו שממש עובד ולא כוונות טובות. ב ה צ ל ח ה!
אומון

יהודיה יפה! הריקנות שלך מובנת.. דברי איתי בפרטי! תחשוב טוב יהיה טוב!:)