בזמן האחרון אני מתעצבנת מכל דבר קטן ואני ממש רועדת מרוב עצבים.

מדברת איתן, ומסבירה להן מה קורה איתך ומבקשת עצות והבנה מצידן.

מזדהה איתך, זה קרה לי פעם. תנסי לדבר איתם שיחה רצינית על הכל ועל כל מה שמפריע לך ולהן וככה תדעי תכלס אםהן רציניות או לא ואם הן חברות אמיתיות שלך או סתם נצלניות (אצלי השיחה התפוצצה והקשר עם אותה ילדה התנתק, זה היה לפני שנתיים, היום אומרות שלום ולא מעבר)

שואל השאלה:
הם חברות מאוד טובות שלי, מבין ההכי טובות שלי. והן לא עושות דברים בכוונה אנחנו פשוט מאוד ציניות עד כדי כך שהן לא תמיד לוקחות אותי ברצינות וכשהן מבינות שאני רצינית הן לא מבינות איפה ההומור שלי כאילו

גם אצלי זה היה ככה, היא הייתה החברה הכי טובה שלי (כשזה קרה הינו בכיתה י) וכשהתחלתי להתעצבן מבדרים שלה היו נראים כמו שטות וניסנו לדבר על זה רוב הזמן רק היא דיברה על זה שאני מץעצבנת על כל שטות ופה הבנתי שהבעיה שלי יותר עמוקה מזה..

שואל השאלה:
הבעיה שאני לא רוצה שנפסיק לדבר אני אוהבת אותן מאוד והן לא התנהגו שונה מתמיד ואני מפחדת שהבעיה היא שלי שאני לא שולטת בעצבים שלי בזמן האחרון... הן פשוט קצת היו צבועות אליי וקצת חשבו את עצמן מעליי

תנסי לדבר איתן על זה ולא לחשוב על זה בעצמך כי ככה את רק מסתבכת יותר..
ובכללי, את תסתבכי עם צבועים, אני עכשיי עזבתי מקום שהייתי בו מעל 5 שנים בכלל צביעות של אנשים, יודעת שזה נשמע קיצוני אבל זה כלום לעומת מה שהייתי צריכ לעשות לאנשים האלה

הדרך הכי נכונה זה לדבר איתם בתקשורת פתוחה ומבלי להתבייש ולתאר בפניהן מה מפריע לך,
הכיוון חייב להיות שכל צד ילך לקראת הצד ה2

בהצלחה וכל טוב