יצא בסדר? אפשר להעלות לדעתכם? קטע שכתבתי

אני לא בוכה.
כשכולם עצובים, אני לא מרגישה.
כשכולם בוכים, אני לא בוכה.
אני לא מבינה את המילים שפוגעות,
אני לא קוראת צער בין השורות.
אני לא מורידה את העיניים כשקשה, המבט שלי מורם, אולי קצת מתנשא..
אבל זה לא חוזק, זאת חולשה.
זה נשמע כמו חלום, אבל את האמת שזאת תורפה.
כי כשכולם בוכים, אני לא בוכה.
אני חצי אנושית, וחצי בובה.