מכירים מישהו שחווה אובדן באמת רציני בגיל העשרה והתגבר על זה? אשמח אם תספרו קצת, מנסה לעזור לחברה

אבא של חברה שלי נדרס בתאונת דרכים שהייתה בת 14

לא יודעת אם באובדן את מגדירה את זה כדיכאון ואובדניות או אובדן של אדם אבל חבר טוב שלי מת בתאונת דרכים לפני 3 שנים

מישהי בת 11 שמתו 9 אחים שלה ו2 ההורים בתאונת דרכים והיום היא עושה תואר בגיל 17 מהכסף האישי שלה תוך כדי בית ספר עבודה ושכר דירה, לא מכיר אותה אישית אבל מכיר אנשים שמכירים אותה

כן האמת שמלא סיפורים בגלל שדודה שלי עובדת עם ילדים כאלו
שמעתי על ילדה שעברה אונס התחילה לחתוך ונכנסה לדיכאון עבר זמן היא התגברה על הכל וברוך ה היא בסדר גמור מחייכת

שואל השאלה:
כל האנשים האלה הצליחו להתגבר ולהיות שמחים שוב? זה מה שאני מחפשת

אני כן וגם חברים שלי שהכירו אותו

לגבי השאלה שלך בתגובות אם אותם אנשים הצליחו להתגבר ולהיות שמחים שוב.
אובדן קשה זה אובדן שנמשך, אתה לא מקבל את מה שאבד לך בחזרה, והנקודה הזאת תישאר כואבת.
אבל זה לא אומר שאי אפשר "להמשיך הלאה ולהיות שמח". אדם שעושה "מסע נכון" בתגובה לאובדן יכול לחזור להיות אדם בעל מצב רוח שמח בדרך כלל, גם אם ימשיך לכאוב לו על מה שאבד לתמיד.
מצד שני, אדם גם יכול לשקוע במלנכוליה ולהתמודד עם אשמה עצמית כבדה בעקבות האובדן.
לכן חשוב להתמודד עם האובדן והאבל "נכון", וללכת לטיפול פסיכולוגי במקרה הצורך.
תחשוב על זה כך - לכל אחד מאיתנו יש כאב, כזה שמשפיע על המשך התפתחות האדם, אישיותו והתבגרותו. גם לאנשים שמצב הרוח שלהם בדרך כלל שמח יש כאב, ובכל זאת הם מצליחים להישאר שמחים בדרך כלל.