נמאס לי כבר מאמא שלי ומאיך שהיא מתנהגת אליי

כבר 3 שנים שאני מרגישה בדיכאון ואמא שלי לא עוזרת לי בכלל. היא כל הזמן קוראת לי עצלנית ואומרת לי שאני שואפת להיות עציץ. אתמול היא אפילו קראה לי פוסטמה מול כל המשפחה. לפני כמה חודשים אמרתי לה איך אני מרגישה ושאני רוצה פסיכולוגית והיא לא הקשיבה לי. הגיעה אלי משטרה בגלל שאלה ששאלתי פה וזה לא הזיז לה. לפני כמה ימים היא הייתה בשיחה בבית ספר והיועצת סיפרה לה מה שאמרתי לה (שאני מרגישה בדיכאון למרות שלא הסכמתי לה). היא אמרה לי שהיא מחפשת פסיכיאטר לעשות אצלו אבחון ושעוד כמה חודשים יחליטו אם אני נשארת בבית ספר או לא כי מרוב הדיכאון והחוסר מוטיבציה אני כבר לא באה לבית ספר. היום לא באתי בגלל זה וכשהיא חזרה מהעבודה היא התחילה לצרוח עלי ששום דבר לא מעניין אותי חוץ מהטלפון ושמי ישמע אני בדיכאון כאילו מתעללים בי או משהו ושככה אני רוצה שכולם יראו אותי ילדה מסכנה עם דיכאון ואז היא שאלה אם אני רוצה ללכת לבית ספר של מפגרים וזה כמעט כל יום ככה ופשוט נמאס לי. כל יום כמעט אני בוכה בגללה. מה אני יכולה לעשות?