5 תשובות
בשיעים הולכים דרך עלי, הסונים התנגדו לדרך שלו.
הסונים הם הרוב לעומת השיעים זהם המיעוט באסלאם
הסונים הם האויבים של השיעים (וכך ההפך..)
אבל בכללי, שני הזרמים רוצים להעיף אותנו מישראל.
הסונים הם הרוב לעומת השיעים זהם המיעוט באסלאם
הסונים הם האויבים של השיעים (וכך ההפך..)
אבל בכללי, שני הזרמים רוצים להעיף אותנו מישראל.
שואל השאלה:
אני צריך קצת יותר רקע.. יותר היסטוריה של הסונים והשיעים
אני צריך קצת יותר רקע.. יותר היסטוריה של הסונים והשיעים
אנונימי
לא רוצה לצאת תוקפנית, אבל זה הרבה רקע, אז לך לגוגל.
אנונימית
^^פתחתי בשבילך את המחברת שלי (שנה שעברה היה לי על זה ובכלל על האסלאם בגרות, גם השנה אבל בגרות פנימית..)
פירוש המילה שיעה הוא מפלגה או סיעה והכוונה למחנה של עלי.
תחילה של השיעה הוא על רקע פוליטי אך עם הזמן היא הופכת להיות זרם דתי שיש לו אידיאלוגיה בתית והוא שונה מהאסלאם המרכזי - האסלאם הסוני.
השיעה מפתחת לעצמה מערכת של מצוות, אמנות והלכות.
האירוע ההיסטורי המרכזי שהופך את השיעה לקבוצה מגובשת הוא קרב כרבלא.
זה אירוע משמעותי ביותר בהיסטוריה השיעית, גם בוא מתחיל כאירוע על רקכ פוליטי אבל בעקבות מה שקרה בו הוא הופך לאירוע עם משמעות דתית עמוקה שמצוייה ע"י השיעה עד היום.
(סיפור קרב כרבלא:)
לאחר מותו של עלי, מועאוויה מוכר כחליף ובנו של עלי - חוסיין מקבל זאת ובנו השני של עלי, חסאן, לא מקבל זאת. הוא מגייס סביבו תומכים ומתחיל למרוד במשפחת אומיה שמחזיקה בחליפות.
חסאן ואנשיו עושים את דרכם אל העים כופה שבעיראק כדי להצטרף לתומכים שלהם ולהתארגן לקראת המרד בבית אומיה.
כאשר הם עושים את דרכם לעבר כופה אנשיו של יזיד בנו של מועאוויה מניחין מערב וכאשר המשלחת מגיעה לכרבלא מתבצע בבניו של עלי טבח קשה מבלי שיש להם סיכוי לשרוד את הטבח.
אנשי כופה שלא באו לעזור לבניו של עלי חשו זעזוע ורגשות אשם והאיבה והשנאה למשפחת אומיה הלכה והתעצמה.
האירוע הזה של הטבח בכרבלא הפך להיות יום אבל שמלווה בטקסי זיכרון והנצחה.
הטקסים עצמם נקראים "תעזייה" ובטקסים האלה השיעין הולכים בתהלוכות, מכים את עצמם בשרשראות ברזח, חותכים את עצמם בזכינים עד זוב דם והטקסים האלה עם הסבל שבהם - מסמלים את ההזדהות של המאמין השיעי עם הגורל של חסן וחוסיין.
לאחר קרב כרבלא השיעה הופכת להיות תנועת אופוזיציה שנרדפת ע"י השלטון המרכזי.
זה האירוע ההיסטורי בין הסונים לשיעים.
הקרע בין הסונה לשיעה:
השיעה טוענת שאללה לפני מותו של מוחמד, מסר לו שעחי עתיד לרשת אותו. מוחמד בגסיסתט אמר זאת לעאיישה (אשתו), אך זאת בשל שנאתה לעלי שמרה זאת לעצמה ולכן כאילו מוחמד לא הכריז מי המנהיג שיבוא אחריו.
בעקבות זאת החלה מתפתח מאבק ירושה כאשר אינטרסים פוליטים מכתיבים מי יהיו אלה שירשו את מוחמד, ועלי נמנעה ממנו החליפות.
המאבק היה קשה וחסר פשרות וכלל גם התנגשויות עד כדי כך שאשתו של עלי פאטימה נרצחה כאשר החליף השני עומאר רדף את עלי ותקף את ביתו.
מראשיתה של השיעה היא נמצאת במצב של מתקפה ודיכוי, המאפיינים הדכאוניים של השיעים בולטין מאוד החל ממותה של פאטימה, מותם של בניו של עלי ורדיפות לאורך דורות רבים.
פירוש המילה שיעה הוא מפלגה או סיעה והכוונה למחנה של עלי.
תחילה של השיעה הוא על רקע פוליטי אך עם הזמן היא הופכת להיות זרם דתי שיש לו אידיאלוגיה בתית והוא שונה מהאסלאם המרכזי - האסלאם הסוני.
השיעה מפתחת לעצמה מערכת של מצוות, אמנות והלכות.
האירוע ההיסטורי המרכזי שהופך את השיעה לקבוצה מגובשת הוא קרב כרבלא.
זה אירוע משמעותי ביותר בהיסטוריה השיעית, גם בוא מתחיל כאירוע על רקכ פוליטי אבל בעקבות מה שקרה בו הוא הופך לאירוע עם משמעות דתית עמוקה שמצוייה ע"י השיעה עד היום.
(סיפור קרב כרבלא:)
לאחר מותו של עלי, מועאוויה מוכר כחליף ובנו של עלי - חוסיין מקבל זאת ובנו השני של עלי, חסאן, לא מקבל זאת. הוא מגייס סביבו תומכים ומתחיל למרוד במשפחת אומיה שמחזיקה בחליפות.
חסאן ואנשיו עושים את דרכם אל העים כופה שבעיראק כדי להצטרף לתומכים שלהם ולהתארגן לקראת המרד בבית אומיה.
כאשר הם עושים את דרכם לעבר כופה אנשיו של יזיד בנו של מועאוויה מניחין מערב וכאשר המשלחת מגיעה לכרבלא מתבצע בבניו של עלי טבח קשה מבלי שיש להם סיכוי לשרוד את הטבח.
אנשי כופה שלא באו לעזור לבניו של עלי חשו זעזוע ורגשות אשם והאיבה והשנאה למשפחת אומיה הלכה והתעצמה.
האירוע הזה של הטבח בכרבלא הפך להיות יום אבל שמלווה בטקסי זיכרון והנצחה.
הטקסים עצמם נקראים "תעזייה" ובטקסים האלה השיעין הולכים בתהלוכות, מכים את עצמם בשרשראות ברזח, חותכים את עצמם בזכינים עד זוב דם והטקסים האלה עם הסבל שבהם - מסמלים את ההזדהות של המאמין השיעי עם הגורל של חסן וחוסיין.
לאחר קרב כרבלא השיעה הופכת להיות תנועת אופוזיציה שנרדפת ע"י השלטון המרכזי.
זה האירוע ההיסטורי בין הסונים לשיעים.
הקרע בין הסונה לשיעה:
השיעה טוענת שאללה לפני מותו של מוחמד, מסר לו שעחי עתיד לרשת אותו. מוחמד בגסיסתט אמר זאת לעאיישה (אשתו), אך זאת בשל שנאתה לעלי שמרה זאת לעצמה ולכן כאילו מוחמד לא הכריז מי המנהיג שיבוא אחריו.
בעקבות זאת החלה מתפתח מאבק ירושה כאשר אינטרסים פוליטים מכתיבים מי יהיו אלה שירשו את מוחמד, ועלי נמנעה ממנו החליפות.
המאבק היה קשה וחסר פשרות וכלל גם התנגשויות עד כדי כך שאשתו של עלי פאטימה נרצחה כאשר החליף השני עומאר רדף את עלי ותקף את ביתו.
מראשיתה של השיעה היא נמצאת במצב של מתקפה ודיכוי, המאפיינים הדכאוניים של השיעים בולטין מאוד החל ממותה של פאטימה, מותם של בניו של עלי ורדיפות לאורך דורות רבים.
אם אתה רוצה עוד משהו לכתוב (היסודות המרכזיים בשיעה, המיעוטים השיעים, תפקיד החליף, שושלת בית אומיה, תקופת אל ראשידון..) תשלח לי הודעה, יש לי 3 מחברות שלמות רק על האסלאם.
באותו הנושא: