19 תשובות
תמיד יש, וגם אם אתה לא מרגיש אותו תוסיף מלח ופלפל או שתתחיל מלבשל אותו קודם. להיות שלילי בחיים לא יעזור לך, לא יוביל אותך לשום מקום. תלחם על עצמך ואל תוותר.
יש לך מקום תנסה להוסיף
מצידך אין טעם מצידי יש תנסה לעשות עם עצמך משהו
שואל השאלה:
אבל השאלה מה אפשר לעשות עם החיים, אני לא מרגיש איזהשהו טעם ואני פשוט תקוע ללא מוצא
אבל השאלה מה אפשר לעשות עם החיים, אני לא מרגיש איזהשהו טעם ואני פשוט תקוע ללא מוצא
אנונימי
יש איזהשהו טעם לחיים אם אין לי ידידות, אהבה, לא לומד, לא עובד ואין לי שאיפות בחיים ואני בן אדם עם 0 פוטנציאל בחיים?
ידידות- כרגע אין לך. זה לא משקף את כל העתיד שלך.
אהבה כנל.
לא לומד- אתה יכול למצוא תחום שמעניין אותך
לא עובד - כדאי שתעבוד, כסף זה אחלה. גם אם לא- זה לא מחליט על האם יש לך טעם לחיים או לא.
אין לך שאיפות- זו עבודה עצמית. תתבודד קצת ותגיע למסקנות. וגם אם אין לך, אז???
0 פוטנציאל- אממ, לא נראה לי.
עשיתי טעות שניסחתי ככה את התשובה כי מסתבר שזה לא מתאים לי. בכל מקרה, כל אלו לא סיבה לראות את החיים כחסרי טעם. תזכור גם שרגשות הם לא המציאות ובגדול גם אם עכשיו החיים כאלו, הטעם לחיים שלך הוא בין היתר בעבודה עצמית, ובלחיות עכשיו אפילו כמו זומבי, למען העתיד.
ידידות- כרגע אין לך. זה לא משקף את כל העתיד שלך.
אהבה כנל.
לא לומד- אתה יכול למצוא תחום שמעניין אותך
לא עובד - כדאי שתעבוד, כסף זה אחלה. גם אם לא- זה לא מחליט על האם יש לך טעם לחיים או לא.
אין לך שאיפות- זו עבודה עצמית. תתבודד קצת ותגיע למסקנות. וגם אם אין לך, אז???
0 פוטנציאל- אממ, לא נראה לי.
עשיתי טעות שניסחתי ככה את התשובה כי מסתבר שזה לא מתאים לי. בכל מקרה, כל אלו לא סיבה לראות את החיים כחסרי טעם. תזכור גם שרגשות הם לא המציאות ובגדול גם אם עכשיו החיים כאלו, הטעם לחיים שלך הוא בין היתר בעבודה עצמית, ובלחיות עכשיו אפילו כמו זומבי, למען העתיד.
שאלת השאלות..
כל המחקרים מראים שמצב של דיכאון ויאוש הוא זמני, זה שמרגישים כך היום לא אומר כלום על זה שתרגיש כך עוד שבועיים, חצי שנה, שנה וחצי , או 22 שנה
אז תתעודד, כמו שזה בא, כך זה הולך, אפשר ללמוד הרבה מהתקופות האלה, ובעיקר מומלץ לעשות מה שאתה אוהב, ולהתמקד בהווה (לא בעבר, ולא בעתיד)
בהצלחה
כל המחקרים מראים שמצב של דיכאון ויאוש הוא זמני, זה שמרגישים כך היום לא אומר כלום על זה שתרגיש כך עוד שבועיים, חצי שנה, שנה וחצי , או 22 שנה
אז תתעודד, כמו שזה בא, כך זה הולך, אפשר ללמוד הרבה מהתקופות האלה, ובעיקר מומלץ לעשות מה שאתה אוהב, ולהתמקד בהווה (לא בעבר, ולא בעתיד)
בהצלחה
שואל השאלה:
ללמוד מה בדיוק? אני ליטרלי לא עושה כלום בחיים
ללמוד מה בדיוק? אני ליטרלי לא עושה כלום בחיים
אנונימי
שואל יקר,
ברור שיש לך שאיפה כלשהי. השאיפה לצאת מהמצב בו אתה נמצא עכשיו.
לדכאון יש מין קטע כזה, שהוא מאכיל את עצמו. אתה מדוכא -> לא עושה כלום -> זה שאתה לא עושה עם עצמך כלום מדכא אותך -> אתה לא עושה כלום -> דכאון -> אי עשייה -> דכאון...
בן כמה אתה? מהו נסיון החיים שלך? מה מעניין או מלהיב אותך? בטוח יש משהו כזה. אתה יכול להתחיל שם.
תתחיל בלמצוא עבודה. כלשהי, לא משנה איזו. זה כבר יגרום לך להרגיש שיש לך איזשהו ערך. שם תכיר אנשים. זה גם יאפשר לך לחשוב מה אתה רוצה לעשות עם עצמך הלאה: להמשיך כאן? למצוא עבודה אחרת? אולי השכלה גבוהה? ולאט לאט דברים יתחילו להסתדר.
בהצלחה!
ברור שיש לך שאיפה כלשהי. השאיפה לצאת מהמצב בו אתה נמצא עכשיו.
לדכאון יש מין קטע כזה, שהוא מאכיל את עצמו. אתה מדוכא -> לא עושה כלום -> זה שאתה לא עושה עם עצמך כלום מדכא אותך -> אתה לא עושה כלום -> דכאון -> אי עשייה -> דכאון...
בן כמה אתה? מהו נסיון החיים שלך? מה מעניין או מלהיב אותך? בטוח יש משהו כזה. אתה יכול להתחיל שם.
תתחיל בלמצוא עבודה. כלשהי, לא משנה איזו. זה כבר יגרום לך להרגיש שיש לך איזשהו ערך. שם תכיר אנשים. זה גם יאפשר לך לחשוב מה אתה רוצה לעשות עם עצמך הלאה: להמשיך כאן? למצוא עבודה אחרת? אולי השכלה גבוהה? ולאט לאט דברים יתחילו להסתדר.
בהצלחה!
שואל השאלה:
אין עבודות בכלל
אין עבודות בכלל
אנונימי
אני אותו דבר
אנונימית
מה זה "אין עבודות בכלל"? אם אתה מעל גיל 18 אתה יכול למצוא עבודה במשהו. מוכר בחנות, שומר, מנקה, סדרן סחורה, מוקדן שירות, מלצר, שוטף כלים... לא חסרות עבודות לא מקצועיות שאפשר לעסוק בהן. פנה למספיק חברות כח אדם, אחת בטוח תמצא לך משהו.
שואל השאלה:
בבארשבע אין עבודות.הייתי בכל חברות כוח אדם והציעו לי רק עבודה בניקיון,הלכתי לראיון ונפנפו אותי תוךדקה בנימוס.
בבארשבע אין עבודות.הייתי בכל חברות כוח אדם והציעו לי רק עבודה בניקיון,הלכתי לראיון ונפנפו אותי תוךדקה בנימוס.
אנונימי
וואלה? הציעו לך רק עבודה אחת? באמת מבאס.
האם חיפשת באתרים שונים? כמו drushim, jobmaster, jobnet, alljobs?
לך למרכזים מסחריים. עבור חנות חנות, ושאל האם הם צריכים מישהו.
האם חיפשת באתרים שונים? כמו drushim, jobmaster, jobnet, alljobs?
לך למרכזים מסחריים. עבור חנות חנות, ושאל האם הם צריכים מישהו.
שואל השאלה:
כן. אבל לא בעיה שלי. אם אין עבודות אז אין, לא בעיה שלי.
כן. אבל לא בעיה שלי. אם אין עבודות אז אין, לא בעיה שלי.
אנונימי
לא הבנתי. זו בעיה שלך אם אתה רוצה למצוא עבודה ואין, לא? או שאני מפספסת משהו?
שואל השאלה:
מפספסת
מפספסת
אנונימי
תוכל לעזור לי כאן?
זה נשמע שאתה מיואש גם מבחינת מה שקורה איתך בדברים חיצוניים (ידידות, אהבה, לימודים, עבודה..) וגם מבחינת מה שקורה בעולם הפנימי שלך (שאיפות, חלומות, פוטנציאל..). אולי השילוב של הרגשת הכישלון ב2 התחומים האלה בבת אחת, גורמים לך באמת לאבד את הטעם והמשמעות בחיים.. מתארת לעצמי שהרגשת התקיעות וחוסר התקווה יכולים אפילו לגרום לך סוג של קהות חושים, אפתיות, להגיד לעצמך משהו כמו- יאללה זה כבר לא בעיה שלי אם הכל סוגר עלי..
אני לא יודעת מה לומר, אבל אולי מקום טוב להתחיל ממנו יהיה העולם הפנימי שלך, להבין מאיפה מגיעה התחושה האפסית הזאת לגבי עצמך.. אולי בשיחה עם מישהו שאכפת לו ובאמת יקשיב לך, תוכל להבין טוב יותר את התחושה שאתה מרגיש כל כך כבוי, בלי חלומות, תקוות, שאיפות.. מתארת לעצמי שקרה משהו, אולי אפילו הכשלונות בתחום הסביבתי שהשפיעו עליך כל כך.
אם אתה מרגיש שאין מישהו קרוב מספיק מהסביבה שלך שאתה יכול לסמוך עליו, תוכת לפנות לער"ן או לסה"ר. יש שם מתנדבים מקסימים ואכפתיים שנמצאים שם רק בשבילך, וזה גם אנונימי.
פשוט חושבת שקשה להתחיל בנסיבות החיצוניות, להתעקש ולחפש עבודה או לימודים, כשהעולם הפנימי כל כך כבוי. אין שום מוטיבציה והכל ירגיש גדול עליך. הלוואי ותצליח למצוא מישהו וללבן את הנושא איתו..
בהצלחה רבה רבה!
אני לא יודעת מה לומר, אבל אולי מקום טוב להתחיל ממנו יהיה העולם הפנימי שלך, להבין מאיפה מגיעה התחושה האפסית הזאת לגבי עצמך.. אולי בשיחה עם מישהו שאכפת לו ובאמת יקשיב לך, תוכל להבין טוב יותר את התחושה שאתה מרגיש כל כך כבוי, בלי חלומות, תקוות, שאיפות.. מתארת לעצמי שקרה משהו, אולי אפילו הכשלונות בתחום הסביבתי שהשפיעו עליך כל כך.
אם אתה מרגיש שאין מישהו קרוב מספיק מהסביבה שלך שאתה יכול לסמוך עליו, תוכת לפנות לער"ן או לסה"ר. יש שם מתנדבים מקסימים ואכפתיים שנמצאים שם רק בשבילך, וזה גם אנונימי.
פשוט חושבת שקשה להתחיל בנסיבות החיצוניות, להתעקש ולחפש עבודה או לימודים, כשהעולם הפנימי כל כך כבוי. אין שום מוטיבציה והכל ירגיש גדול עליך. הלוואי ותצליח למצוא מישהו וללבן את הנושא איתו..
בהצלחה רבה רבה!
אל תוותר, חפש עוד עבודות .ותהיה עם גישה טובה קצת, בן אדם אתה צריך להאמין בעצמך וכי אין לך דרך אחרת להצליח חוץ מזה, תצא מאזור הנכות ותעבוד על זה...
באותו הנושא: