מה הטעם בחיים אם כדי להיות מאושר חייבים להיראות טוב/הרבה כסף או הרבה כישרון? אי אפשר להכיר בנות אם לא נראים טוב ואין כסף

השקפת עולם זה הכל חביבי

שואל השאלה:
יופי השקפת עולם.. אבל צריך לקרות משהו כדי שאשנה את הגישה

אז אתה בעצם אומר שכל האנשים בעולם שחלקם גם נשואים ומגדלים משפחה ובית וכ'ו הם אנשים כאלו יפים ומדהימים או מלאי כסף?ואתה היחיד בעולם ש"לא נראה טוב" וגם בלי כסף וגם לא עובד?אה אוקי.נראלי שאתה יודע את התשובה . עכשיו תן לי לומר לך משהו אם כל-כך נמאס לך מהמצב שאתה נמצא בו ומהחיים האלה יש לך יכולת לשנות ולהפוך כל דבר שתרצה,אבל לדעתי אתה לא מספיק רוצה.אם לבנאדם נוח להתמסכן על עצמו ככה החיים שלו נראים.אני לא שופטת אותך אבל יש כ"כ הרבה אנשים שלא היית רוצה להתחלף עם הבעיות שלהם,אנשים נכים שמגיעים לשיאים באולימפיאדות ולא הם לא מלאים במיליונים בבנק ולא הם לא דוגמנים של ויקטוריה סיקרט אבל הם אוהבים את עצמם ואת החיים שלהם ורוצים שיהיה להם טוב כי מגיע להם לחיות בדיוק כמו שמגיע לך לחיות.איך יהיה לך חשק למשהו שאתה ככה מזלזל בעצמך ולא מאמין בעצמך?אף אחד לא עושה את זה זה אתה גורע לעצמך והגורל שלך בידיים שלך.
אם תרצה-תשיג הכל!עבודה,אהבה,חברים,זה הכל תלוי עד כמה אתה רוצה ואתה ממש לא צריך להיות יפה תואר בשביל זה או עם מליונים בבנק כי יש מליוני אנשים שמצליחים מאפס ומגיעים מנקודות הרבה הרבה הרבה יותר נמוכות בחיים מאיפה שאתה נמצא עכשיו.הבחירה בידיים שלך

יש מלא אנשים שלא נראים טוב שיש להם בני זוג זה לא קשור
זוגיות זה עניין של גישה ובשלות בעיקר.
אתה חושב שהמראה החיצוני שלך זה גזר דין אבל ברגע שתפסיק להילחם בזה ולהתבאס מזה ותתמקד על איך אתה מתנהג ועל הגישה שלך אני מבטיחה לך שאתה תמצא חברים וביניהם גם ידידות וגם זוגיות.

אתה לא מבין למה צריך תואר אבל אתה לא מוצא עבודה בלעדו.. מעניין..
מעבר לעבודה מכובדת ומשכורת, ללמוד משהו שאתה יאהב ישמח אותך, יחזק אותך ויביא אותך למקום בו אתה פוגש אנשים חדשים ומתקשר איתם. אם תדבר עם רוב האנשים הנשואים ותשאל איפההם הכירו, התשובה הכי נפוצה תהיה עבודה/צבא/לימודים, כי שם הם ראו את האופי של הבנאדם. רוב האנשים הם לא ליאונרדו דיקפריו, והנה עדיין הרבה במערכות יחסים מאושרות.
חוץ מזה, שמראה חיצוני אפשר לשנות, והרבה ממנו תלוי בביטחון העצמי

שואל השאלה:
אחלה, ואני רוצה להגיע לרמה של מוחמד עלי באגרוף. איך אני יכול להגיע לזה עם כוח רצון? יש משהו שאני לא יודע עליו ואני מפספס אותו?

הא, ובא לי גם להיוולד עם יכולת טבעית להשיג *כל* בחורה בלי מאמץ ושהכל יבוא לי בקלות.. ולהיוולד חתיך על ושדוגמנויות ירדפו אחרי בלי להתאמץ. אבל, מה? אני קצת (הרבה) פחות חתיך מבראדפיט או דוגמנים עם 500 אלף עוקבים באינסטגרם....

שואל השאלה:
גם אנשים עם תואר היום לא מוצאים עבודה
השוק מוצף

השוק מוצף במה בדיוק? עורכי דין? יש אלפי תארים שונים באלפי נושאים שונים. למשל בתחום הרפואה יש מחסור נוראי ברופאים ואחיות, ויש עוד תחומים כאלה.
וגם בלי תואר, יש לך משהו שאתה מתמקצע בו? המון אנשים שאני מכירה למדו תכנות ועריכת ווידאו לבד ועכשיו מרוויחים מזה המון. מה לך יש להציע לשוק?

לכולנו בא שדברים יבואו בקלות, אבל אם תסתכל סביבך אף אחד לא בראד פיט או דוגמן עם מיליוני עוקבים, ועדיין טוב להם בחיים. אתה משווה את עצמך לסטנדרט לא ריאליסטי (ולא רלוונטי גם)

הבעיה שלך שאתה חי בסוג של בועה שבנית לעצמך. אתה לא מרוצה מהמצב הנוכחי שלך, ואתה שכנעת את עצמך שכדי להיות מרוצה אתה צריך להיות מר עולם בכל דבר.
אתה לא מבין שאושר זאת בחירה, ושאתה לא צריך לחיות חיים מדהימים וזוהרים כדי להיות מאושר.
אז נכון השוק מוצף, אבל תואר כן ישיג לך עבודה, ובטח שהסיכוי למצוא עבודה עולה פי כמה כשיש לך תואר. אז למה אתה לא הולך ללמוד? כי אין לך כוח. אתה עצלן ובלי מוטיבציה. מרוב שכל כך הרבה זמן העברת בלשקוע ברחמים עצמיים ולהתמרמר על מר גורלך (שלא כזה מר), אין לך שום מוטיבציה לעשות שום דבר בשביל עצמך כי אתה רוצה מעל ומעבר ודברים שרוב האנשים לא עושים. אתה רוצה להיראות כמו דוגמן על ולהיות מוקף בבנות. שמע.. זה לא עובד ככה. עם כמה שכואב לך להכיר בזה, אתה בן אדם ממוצע ונורמטיבי. ואין בזה משהו רע. זה לא אומר שאתה לא יכול למצוא תחום שאתה אוהב ולהשקיע בו ולהתמקצע בו.
אבל אתה כן צריך לקחת את עצמך בידיים, למצוא עבודה; וכשרוצים למצוא עבודה, מוצאים. הולכים חנות חנות ושואלים אם צריכים עובדים, משאירים פרטים וקורות חיים. לא מחפשים באינטרנט עבודות ואומרים על כל אחת 'נע, זה לא מעניין..'
ואתה צריך ללכת ללמוד, ולהשכיל את עצמך.
ובדרך לעשות את כל זה, תבנה את האישיות שלך. תבנה את עצמך. כי להישאר במצב של 'אני מכוער, ואני בחיים לא אמצא בת זוג ואהיה מאושר' באמת יביא אותך למצב כזה. כי זאת נבואה שמגשימה את עצמה.
לא אתה לא צריך להיות דוגמן על כדי למצוא זוגיות. אתה רק צריך להיות בן אדם טוב שאכפת לו מהסביבה ולא רק מעצמו.

שואל השאלה:
כן. עורכי דין, כלכלנים, ואפילו מהנדסים.

מה יש לי להציע? כלום. כתבתי 2 ספרים, אמרו שהכתיבה שלי גרועה והפסדתי. ניסיתי לעבוד בכתיבה בתור עצמאי, אמרו לי שזה לא זה.

ולרפואה צריך פסיכומטרי 700 ומשהו ובגרות מעל 110 ובחו"ל גם קשה להתקבל.. זה לא רלוונטי עבורי ואני גם לא מתעניין בזה כל כך

אז עדיף להישאר בבית ולאונן כי לעבוד במפעל או בניקיון זה לא מספיק מרשים נשים? או שאלו עבודות מיותרות?

שואל השאלה:
הלכתי לכל כוח אדם בעיר שלי ושאלתי אם יש עבודה במפעלים או ניקיון - אין כלום ולא קיבלתי אפילו הצעת עבודה אחת.

ולגבי תואר זה חארטה בארטה ויש מלא שסיימו תואר ומתמרמרים על החיים שלהם שלא מוצאים עבודה...

שואל השאלה:
וכן, להיות ממוצע זה חרא, מה לעשות, זו האמת. להיות במעמד הביניים זה הנאחס הכי גדול שיש

אז בוא תסביר לי מה ההבדל בינך לבין אלה שכן הולכים ללמוד רפואה? הם התקבלו לרפואה כי הם נראים טוב כאילו..?
אם אתה רוצה ללמוד רפואה לך ותוציא פסיכומטרי ותשפר בגרויות. אתה חושב שאותם אנשים שהם רופאים קמו בבוקר אמרו להם "קחו פסיכומטרי 750 תהנו"? חלקם ניגשים 8 פעמים לפסיכומטרי כדי להוציא את הציון הזה

ותנסה שוב ללכת ולמצוא עבודה. כן לך לעבוד במפעל אם צריך. לך תעבוד כפורק סחורה העיקר שתהיה לך עבודה שתכניס לך כסף ותעשה עם עצמך משהו.

שואל השאלה:
שהאייקיו שלי מתחת לממוצע ובקושי הצלחתי לסיים 3 יחידות במתמטיקה?

וכבר כתבתי לך שעברתי *כל* כוח אדם בעיר שלי ולא קיבלתי הצעת עבודה *אחת*. גם לא בלשכת התעסוקה.

ההבדל הוא שהם רוצים ואתה פשוט לא באמת רוצה אז אל תשקר לעצמך.קשה לך לצאת מאיזור הנוחות שלך התרגלת לחיים האלה ואתה לא מספיק מאמין בעצמך ומספיק רוצה שינוי.זה ההבדל נקודה אף אחד לא יותר טוב ממך או חכם ממך ואין אף אחד שקם בבוקר ויש לו בשניה כמו קסם כל מה שהוא רוצה,אנשים עובדים קשה בשביל זה ואתה לא רוצה לעבוד קשה וחושב שהכול יבוא ככה אז מלכתחילה אין לך כוח.
יש משפט:אם אתה לא נלחם על מה שאתה רוצה,אל תבכה על מה שאתה מפסיד.ושוב אני יגיד זאת בחירה שלך

אתה לא צריך הצעת עבודה אתה צריך להיכנס לחנויות ולמסעדות ולשאול את המנהל ישירות אם הוא צריך עובדים. מבטיחה לך, אין דבר כזה שאין מקום עבודה. תמיד צריכים עובדים.
ואם אתה אוהב רפואה ורוצה את זה, אז תשפר גם בגרויות.

שואל השאלה:
אז תתפלאי אבל יש. ואני מכיר אנשים כאלה באופן אישי. ומה לעשות שבנות תמיד יעדיפו גבריםשנראים טוב עם 500 אלף עוקבים באינסטגרם שכל יום 1000 דוגמנויות מחמיאות להם...

ולא, לא תמיד צריכים עובדים. האבטלה עלתה...

שואל השאלה:
גם אם אני אעבור בחורה בחורה ברחוב הן מקסימום יגידו "אוקיי", "תודה" וימשיכו ללכת.... הכל מסתכם בסוף במעמד חברתי

טוב בסדר מה זה קשור אינסטגרם?אתה לא רואה שאתה חי בבועה ואתה פשוט יושב עם עצמך ומחפש כל תירוץ אפשרי שקיים וכל סיבה אפשרית ללמה לא לעשות כלום עם החיים שלך?ולמה לא להצליח?כל האנשים שאתה רואה היום כגדולים התחילו פעם בקטן יש אנשים שעלו מהתהום שהיו זרוקים ברחוב מה זה קשור?אמרתי כבר שמי שרוצה עושה ולא מחפש תירוצים תפסיק לשקר לעצמך כי נוח לך במצב שלך וזה ברור ולפי התשובות שלך מבינים לבד שאתה כאילו מתעקש ולא משנה מה יגידו אתה בשלך אז שיהיה לך בהצלחה למה לרשום שאלה ולהתווכח עם אנשים שמנסים לעזור לך ואתה מתעקש לא לקבל עזרה?אתה פשוט לא רוצה.נקודה סוף

שואל השאלה:
מי שנולד למשפחה עשירה או חתיך על לא הגיע מלמטה. ואם הוא הגיע מהרחוב הוא פשוט בעל כישרון כלשהו או שהוא הגיע לאנשים הנכונים.

אני מבין את מה שאתם אומרים, אבל אין לי שום פתרון מעשי לאיך לשפר את המצב שלי. אני פשוט לא יודע מה לעשות. מה אני יכול לעשות כדי שהמצב שלי יהיה טוב יותר?

אה כן כי מעמד חברתי או כמות עוקבים באינסטגרם יודעים ממבט ראשוני ברחוב.
תזכיר לי בבקשה כמה דוגמני אינסטגרם יש בארץ? מתוך כמה מיליוני הגברים שפה?
או תסביר לי למה ההורים שלך בחרו אחד בשנייה?

שואל השאלה:
אבל ניגשתי פעם לבנות ברחוב ולא יצא מזה כלום... אפילו שיחות בקושי הצלחתי לפתח
אז מה הטעם

שואל השאלה:
אמא שלי כבר מתה מסרטן לפני כמה שנים ולפני שהיא נפטרה הם לא היו בקשר בכלל בכלל יןתר מעשור שלם... המערכת יחסים הזו הייתה רע ונגמרה בטרגדיה

אם כל אחד היה מפסיק ומרים ידיים ברגע שניסה ולא הצליח,לא היה כלום היום בעולם הזה.
אפשר לדבר איתך שעות אבל אי אפשר לגרום לך לרצות לחיות את החיים,כי אתה שומה מה שאתה רוצה לשמוע וכל דבר טוב אתה רק מחפש את הרע.
איך בן אדם שרוצה לשנות את החיים שלו ככה מקובע ולא פתוח לכלום?מה אתה חושב שביום אחד הכל יקרה?תתחיל ממשהו קטן תפתח את החיים שלך מדבר לדבר וזה יקרה לבד אבל לפחות תתחיל במשהו אתה פשוט לא רוצה נוח לך במקום שאתה המצא בו ונוח לך להתמסכן ולהגיד אלו החיים אז אלו החיים שלך אבל בזמן שאתה בוכה אנשים עובדים קשה בשביל הכסף שלהם,או הולכים לדייטים בערך 89 אלף פעם עד שמוצאים מישהו שמתאים להם ושוב לא כולם דוגמנים ויש אנשים שלא יודעים אפילו מה זה אינסטגרם והם נשואים!כי מה?מה חסר בך שיש בהם?כלום!הכל בראש שלך אתה עושה את זה לעצמך אתה גורם לעצמך את כל מה שאתה מרגיש כרגע

שואל השאלה:
אבל לא יצאתי לדייט אחד בחיים שלי ואני פאקינג מבוגר... אני כבר מגיע לנקודת האל חזור

אני מסכימה מאוד עם y.lev.
אתה רק מחפש סיבות ללמה אתה לא יכול, ואתה לא מבין שאם באמת רוצים משהו אז משיגים.
יש המון אנשים שהיקום סתר להם בפרצוף, הכשיל אותם פעם אחר פעם. והם לא וויתרו והמשיכו לנסות עד שהצליחו.
שמעת על אופרה ווינפרי? היא נאנסה והותקפה מינית מגיל 9 ונכנסה להריון בגיל 14. סבתא שלה הייתה מכה אותה עד זוב דם ואמא שלה לא רצתה אותה אצלה בבית. היא ילדה את התינוק בגיל 14 בבית של אבא שלה והתינוק מת.
בנוסף לכל היא אפרו אמריקאית וסבלה אינספור התנקלויות גזעניות ושוביניסטיות, והיא המשיכה לעבוד ולהרים את עצמה ולא נתנה למה שקרה בעבר לעצור אותה. והיום היא מנחת טלוויזיה בין המפורסמות בעולם.
ויש המון אנשים שעברו דברים דומים לשלה. אז בוא תגיד לי שאתה לא יכול? אתה כן יכול, אתה לא רוצה. כן יש קשר למעמד חברתי אבל הנה- אישה, שחורה, שנאנסה וילדה בגיל 14, הוכתה והושפלה לאורך כל החיים שלה, הצליחה לעשות משהו מעצמה. כי היא רצתה.
כמו שאמרו, אתה מצאת אזור נוחות, שבו אתה מתמסכן, ומונה את כל הסיבות למה אתה לא יכול ולמה זה לא אפשרי.
אז המזל לא האיר לך פנים. לא נולדת למשפחה עשירה ואתה לא נראה כמו דוגמן. אבל כמוך יש הרבה שהצליחו, ההבדל בינם לבינך זה שהם לא ישבו בחיבוק ידיים.
יכולות להיות לך 100 סיבות למה אי אפשר, מספיק שיש סיבה אחת למה כן אפשר. והסיבה היא שאתה רוצה, שאתה מבין שלא טוב לך במצב הקיים ואתה רוצה לשנות את זה.
אבל אנחנו לא יכולים לשנות לך את הגישה או את התפיסה. אנחנו לא יכולים למצוא לך עבודה, לא יכולים להעביר לך 100 אלף שקל ולהביא לך מלא דוגמניות שאולי כן ואולי לא יעלו לך את הביטחון.
זה משהו שצריך לבוא ממך. החלטה שלך.

שואל השאלה:
יש גם לבנים שנאנסו וקיבלו הערות גזעניות משחורים אבל נעזוב את זה,
בן אדם בגיל 14 יכול להרשות לעצמו "לבזבז" שנה או שנתיים מהחיים על שיקום ולהתאפס על עצמו, אבל כשאני כמעט כפול מהגיל הזה ושום דבר לא משחק לטובתי ואין לי שום מושג מה אני באמת יכול לעשות... זה קצת יותר מורכב

שואל השאלה:
בסופו של יום אין לי שום פוטנציאל בחיים האלה, ואני לא מבין מה הטעם

שוב. אתה מוצא תירוצים. זה לא משנה בן כמה אתה, יש אנשים שמוצאים את דרכם בגיל 50.
כל מה שאתה טוען זה תירוצים. אז החלטה שלך.