אני מרגישה נורא בודדה בבית הספר

תעברי מקום מנסיון או תחפשי חברים חדשים

גם אני כזאת, תנסי לעבור בית ספר, אם לא ילך או זה תא הזמן אז תהיי עם אוזניות עבודות תזרמי בסופו של דבר שידכו לך מישהו מישהי, או שתבקשי מהמורה לעשות לבד .. זה המצב שלי גם
אם את בתיכון תתנחמי בזה שזה עוד מעט נגמר
ואם ביסודי אז עוד מעט את עוברת לבית ספר אחר

שואל השאלה:
אין לי לאן לעבור, וגם אין לחפש חברים אחרים כמעט כל הבנות בכיתה שלי חברות שלי והשאר הן 2 בנות ששונאות אותי

שואל השאלה:
ואני בחטיבת ביניים

אולי הן לא באמת חברות שלך אם הן לא דואגות לך
בקבוצות וכאלה.. הייתי מציעה לך לפתוח יותר את העיניים..

אני גם במצב שלך ואני עוברת שנה הבאה בית ספר
אם את לא יכולה לעבור אז תנסי להתחבר לבנות אחרות שאולי יהיו אלייך יותר נחמדות

שואל השאלה:
מה עשיתי לא טוב? ההיתי נחמדה לכולן, השתדלתי לעזור להן וניסיתי כל הזמן להיות שם בשבילן כדי שהן יהיו שם בשבילי.... אבל אני רק שקופה ביניהם, כשכל הכיתה מתחלקת לזוגות אני נשארת לבד, כשכולם יושבים אחד ליד השני אני נשארת לבד, בהסעה אני לבד, בדרך הביתה אני לבד אפילו כשכולם נפגשים אני לבד.... אני לא מבינה מה אני עושה לא בסדר אני כל הזמן משתדלת להיות נחמדה וחברותית אז למה יש אווירה כזאת שכולן מתרחקות מימני?

תדברי איתן תשאלי אותן את זה.. אין לך כלכך מה לעשות אולי מישהי המציאה שמועה או הן חושבות שעשית משהו.. או סתם הן בכלל לא מנסות להתרחק ממך דברי איתן אם הן חברות טובות בטוח יהיה להן אכפת

את היית בסדר
הן לא בסדר שהן לא מקבלות אותך ככה את לא צריכה לשנות את עצמך בגלל שהן לא רוצות ככה וככה לפעמים זה סתם תקופות מגעילות שאת חושבת שהכל קורס תחכי קצת תראי מה יקרה

יקרה אני מעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת-
ראשית כל, תודה על השיתוף.קראתי אותו ואת השרשור.
את מספרת שאת בודדה ועצובה.
נשמע שזה מאוד מבאס להיות בסביבה מנוכרת שאינך מרגישה שייכת אליה עד הסוף. ודאי שאותן חברות קצת מפנות את הגב אליך, אולי אדישות אליך, ואת עם מודעות סביבתית- הן דווקא מגבירות את המועקה שלך .

נשמע שאת ממש זקוקה למשהו שיהיה שם בשבילך אבל הייאוש התגבר עליך, את קמולה ולא מבינה למה החברות מתרחקות ממך.
נשמע שאלו תחושות של ניתוק, ללא תכלית, אולי תחושות של זרות וחוסר השתלבות. ותחושות אלו מאוד משפיעות עליך .
ניסית לדבר איתן? אולי עם אמא ?

לעיתים במסגרות שונות, אנחנו בוחנים את המציאות המוכרת הפרטית שלנו מול החברה וזה לא תמיד מרגיש נח. ושזה לא מרגיש נח, זה לא נעים ולא מתאים, מציק, מיאש ואולי גם חסר סיכוי להשתלב. ויקרה, לדעתי זה אולי זה בסדר שלא מצליחים להשתלב בסביבה מסוימת אבל באחרת זה כן מצליח.


יקרה, בכל מקרה יותר מאשמח אם תפני אלינו לפרטי, רגע לפני שעושה צעד פזיז. תמיד תוכלי להיעזר בנו כמקור לתמיכה ושיתוף, ממש ברגעים כמו שכתבת את הפוסט. אם תרגישי את הצורך מצרף לך את הלינק.

את מוזמנת לפנות לצ'אט שלנו, אנחנו כאן בכל יום בין 21 ל-חצות, חוץ מימי שישי אבל נהיה כאן בשבת. מדובר בצ'אט אנונימי, ננסה לתת לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך במקום הכי כואב.

מקווה שסייעתי אפילו במעט,
איתך תמיד, סה"ר.