8 תשובות
זה בחיים לא היה קורה... אם כן אז היא לא הייתה נחשבת חברה הכי טובה שלי אין בנינו סודות
זכותה.
יש לה זכות לשמור את זה לעצמה
לא חושבת כלום. אלה החיים שלה ואולי היא לא מוכנה עדיין לספר על זה. אני ממש אתרגש בשבילה, לא להפך.
אנונימית
קרה לי משהו דומה.. חברה הכי טובה שלי וחבר שלה נפרדו לחודש ותמכתי בה כל הזמן מכל הלב, כל פעם שהיא נשברה רצתי אלייה הביתה עשיתי בשבילה הכל ויומיים לפני שהם חזרו דיברתי עם שנייהם וניסיתי לעזור להם למצוא דרך לחזור כמו שהיא ביקשה ובאמת מה שאמרתי עזר להם לחזור רק שהיא שבוע שלם שיקרה לי שהם לא חזרו. כעסתי עלייה מאוד במשך תקופה, דיברתי איתה אבל הבנתי שזאת אשמתה שאם היא מצפה שיהיו לה חברות אמיתיות היא צריכה לגרום לי להאמין בה ולהיות כנה איתי וכן חברות חייבת להיות כוללת בזה שאנחנו נשתף אחת את השניה בהכל ונרגיש בנוח לשפוך את הלב שלנו ולא לשמור לעצמנו ולשקר.
בקיצור אני חושבת שתדברי איתה, אל תריבי איתה אבל תביני שחברה אמיתית מרגישה בלב שלם שהדבר הראשון שהיא תרצה לעשות זה לרוץ ולספר לחברה הכי טובה שלה ולשפוך את הכל אבל אם היא לא עשתה את זה כנראה שזה לא הדדי.
בקיצור אני חושבת שתדברי איתה, אל תריבי איתה אבל תביני שחברה אמיתית מרגישה בלב שלם שהדבר הראשון שהיא תרצה לעשות זה לרוץ ולספר לחברה הכי טובה שלה ולשפוך את הכל אבל אם היא לא עשתה את זה כנראה שזה לא הדדי.
מה? בושה שהיא לא סיפרה לי מה זה? זאת חברה?
סתם לא.
אני פשוט אחשוב שהיא כניראה רצתה לשמור את זה לעצמה ושזו זכותה.
סתם לא.
אני פשוט אחשוב שהיא כניראה רצתה לשמור את זה לעצמה ושזו זכותה.
אם נפגשתן ויצא לכן לדבר הרבה מאז, זה די לא נחמד מצדה
הייתי חושבת שהיא כנראה לא רואה אותי איך שאני רואה אותה, הייתי מתאכזבת ברמות.
באותו הנושא: