"פעם אחת בערב יום הכיפורים בעיירה ססוב, בעת שנקבצו כל החסידים המסתופפים בצילו של האדמו"ר משה לייב, בבית התפלה של הרב הקדוש, והמתינו עליו והוא לא בא, ואולם דרכו בקודש היה שלא ימתינו עליו המתפללים, ואם יאחר לבוא היו מתפללים בלא הרב הקדוש. לכך התחילו לומר "כל נדרי", ואחר כך בא לבית התפילה וידרשו החסידים אחרי שורש דבר מה היה. וייודע להם כי בעת הליכתו לבית התפלה שמע קול ילד אחד בוכה וצועק עד למאד, וירץ למקום הזה וירא כי אין איש כי אם הילד הלכה לבית הכנסת והניחה הילד בוכה. ויחמול הרב הקדוש על הילד וידבר עמו ועשה עמו שחוק עד כי שינה נפל על הילד, ואז הלך להתפלל "כל נדרי".