3 תשובות
1. תורת הגזע
2. אנטישמיות
3. עקרון המנהיג (פיהרר)
4. עקרון מרחב המחייה.
5. אחידות העם הגרמני, (הפולק).
6. שלילת הדמוקרטיה, והקומוניזם.
שהגזע הארי הוא הגזע העליון ולאחרים אין זכות לחיות
. עקרון תורת הגזע
עפ"י האידיאולוגיה הנאצית, חולקה האנושות והעמים שבתוכה ל-3 קבוצות גזעים. לכל אחת מקבוצות
הגזעים יש סימני היכר חיצוניים ותכונות אופי משותפות ייחודיות. סימני היכר אלה קבועים והם
עוברים בתורשה מדור לדור באמצעות הדם.
בראש קבוצת הגזעים נמצא הגזע ה"ארי" ובראשו העם הגרמני, שנועד להיות עם האדונים באירופה ובעולו כולו. הגזע הארי שמר על טוהר הדם, ולפיכך הוא גזע עליון ומשובח מבחינת תכונותיו ומראהו. הוא "יוצר התרבות האנושית".
בקבוצת הגזעים התחתונים דורגו העמים הסלביים (פולנים, רוסים, אוקראינים, בלרוסים, אסטונים) השוכנים ממזרח לגרמניה, והם נועדו לשרת את העם הגרמני. עמים אלה הם "נושאי תרבות", כלומר - מסוגלים לקלוט את התרבות של הארים מבלי לקלקלה.
בתחתית קבוצת הגזעים הוצב הגזע השמי, והיהודים המשתייכים אליו הוצבו בתחתית והוגדרו כתת גזע, בהתאם לנחיתות גזעם, תכונותיהם הרעות וחיצוניותם.
לפי תפיסת הנאצים, היהודים הם "הורסי תרבות" הם משאילים אלמנטים מהתרבות הארית, מעוותים אותם ומשחיתים אותם.
לדעת היטלר, מיזוג בין הדם הטהור של הגזע הארי לבין הדם הנחות של הגזע השמי יגרום לזיהום הדם הארי ולניוון החברה האנושית.
כדי למנוע את הסכנה הנשקפת לאנושות מהיהודים, על הנאצים לנהל מולם מאבק בדומה למלחמת המינים המתנהלת בטבע ול"הברירה הטבעית" החזק ישאר.

2. עקרון המנהיגות
עפ"י האידיאולוגיה הנאצית, המנהיג מגלם את רצון העם הגרמני מתוך רצון האל, ולכן רצונותיו, פקודותיו, פעולותיו והחלטותיו של המנהיג אינן ניתנות לערעור ויש לציית להן ציות מלא ללא תנאי.

3. עקרון הלאום כערך עליון
עפ"י האידיאולוגיה הנאצית, אין חשיבות לאדם היחיד, לרצונותיו או לשאיפותיו הפרטיות. המדינה היא מעל הכל והיא מכוונת את חייו של היחיד וקובעת את הרצוי והטוב עבורו. בהתאם לזאת, על היחיד מוטלת חובת ההתגייסות לשאיפות המדינה וחובת הנאמנות לגרמניה.

4. עקרון מרחב המחייה
עפ"י האידיאולוגיה הנאצית, הקרקע שייכת למנצחים ולחזקים. גבולות גרמניה הצטמצמו בעקבות ההגבלות הטריטוריאליות שהטילו עליה מדינות ההסכמה במסגרת "חוזה ורסאי". כעת, גבולותיה של גרמניה קטנים, אינם מספיקים לגידולו ולהתפתחותו של העם הגרמני ואף מאיימים על המשך קיומו. לכן, יש ליצור ע"י מאבק שטח מחייה נוסף עבור העם הגרמני החזק, וזאת באמצעות התפשטות והרחבת הגבולות לכיוון מזרח על חשבון העמים הסלביים הנחותים.

5. עקרון שלילת הדמוקרטיה
האידיאולוגיה הנאצית שללה את שיטת השלטון הדמוקרטית ואת עקרונותיה המעניקים לאדם זכויות, חירויות ושוויון. לדעת הנאצים, השלטון הדמוקרטי שהוקם בגרמניה בלחץ גורמים זרים (המדינות המנצחות) אחרי מלחה"ע ה-1 במסגרת "חוזה ורסאי", הוא המקור לכל בעיותיה הפוליטיות (חוסר יציבות), הכלכליות (אבטלה, אינפלציה גבוהה וכו'), החברתיות והמורליות של גרמניה. בעיות אלו החלו והתעצמו מאז שהונהגה הדמוקרטיה במדינה, וזו ההוכחה לאי יעילותה ולאי התאמתה של צורת משטר זו עבור גרמניה.
בהתאם לאי האמון של הנאצים בדמוקרטיה, הם הטיפו לקיום מפלגת שלטון אחת שבראשה יעמוד מנהיג חזק שישלוט בגרמניה תוך התערבות מלאה בכל תחומי החיים של תושביה.


6. עקרון שלילת הקומוניזם
הקומוניזם היא תפיסת עולם וצורת משטר המאמינה כי כל בני האדם שווים ללא הבדל דת, גזע ומין. בהתאם להשקפה זו, הטיף הקומוניזם לשוויון בין בני האדם והתנגד לקיום המעמדות ולניצול העניים ע"י העשירים. הקומוניזם האמין גם באחווה ובשלום בין העמים, שכן כל בני האדם שווים ולא משנה מאיזו מדינה הם.
האידיאולוגיה הנאצית הייתה מנוגדת לתפיסת העולם הקומוניסטית. הנאציזם מדגיש את עליונות הגזע הארי והעם הגרמני העומד בראשו מול נחיתות יתר החברה האנושית והעמים שבתוכה, כלומר הנאציזם מבליט את חוסר השוויון בין בני האדם בני הגזעים השונים. בנוסף, הוא מאמין בשלטונו של הגזע החזק ובשעבוד של העמים הנחותים. הנאציזם דגל בקיום מלחמות מול העמים כדי להרחיב את מרחב המחייה של האומה הגרמנית. בהתאם לשוני שבין תפיסות עולם אלו, ראו הנאצים בקומוניסטים אויב (מבית ומחוץ) והתחרו בו.

7. עקרון האנטישמיות
האנטישמיות הנאצית הייתה שונה מ"שנאת ישראל" המסורתית, שבה היהודי היה יכול לשנות את גורלו אם יתנצר, ושונה מהאנטישמיות המודרנית, שבה היהודי הפך לשווה בין שווים ע"י השתלבותו במדינה בה הוא חי. האנטישמיות הנאצית הייתה קיצונית ומסוכנת, ולא אפשרה ליהודים כל סיכוי. היא התבססה על תורת הגזע שהדגישה את התכונות הביולוגיות המולדות של היהודים, ולא אפשרה פתרון ל"בעיית היהודים", אלא הטיפה להשמידם.

(יש עוד המשך לא נכנס לפה זה מקובץ שהמורה שלנו שלח לנו להיסטוריה ב')