האם אי פעם אהיה באמת מאושר? או שכל החיים יהיו אני מעמיד פנים שהכול בסדר, אופטימי שבעתיד יהיה יותר טוב...

אתה תהיה מאושר. לא לדאוג.

אם תאמין בזה בלב שלם אז ברור שכן

שואל השאלה:
אבל כמה אני יכול להאמין? כבר כל כך הרבה זמן שאני אופטימי ומאמין וזה לא קורה... הכול חרא כל הזמן

תנסה לצבור יותר רגעים מאושרים מאשר רצף מאושר, (סתם המצאתי את זה כרגע ואני לא מבין בפוקר מספיק כדי לדעת אם אני צודק) אבל אם אתה יודע טיפה על פוקר, תדע שזה לא כזה קל להשיג רצפים.

שואל השאלה:
מה הקשר פוקר? לא הבנתי

תציב לך מטרות, שים פס על הסביבה ותתחיל לעשות דברים שאתה אוהב.
תסחף לזה ותראה שתתחיל להאמין שהכל תלוי רק בעצמך, עד כמה אתה מאמין שאתה מסוגל לעשות משהו.
אל תתייאש, תתן לך כל פעם מטרה אחרת, בין אם זה הדבר הכי מטופש לדבר הכי לא הישגי..

שואל השאלה:
שום דבר שאני באמת רוצה לא יקרה... לפחות לא בטווח הקרוב

שואל השאלה:
טוב אף אחד כאן לא יצליח לעזור לי כנראה...
תודה בכל זאת
אני אלך לישון

למה שלא?
תלחם על זה, תלחם על המטרות שלך.
אתה מכניס לתת מודע שאתה לא מסוגל בגלל מה שזה לא יהיה..
תתחיל להאמין בעצמך, גם אם זה הכי קשה בעולם, תנסה.
אפילו אם זה לקום מהמיטה כשאתה קופא מקור ולקנות שוקולד בסופר.
תתחיל מהדברים הקטנים ותגיע לדברים עצומים.
אתה פשוט לא פותח את העיניים שלך מספיק בשביל להבין שאתה מסוגל להכל.
ובוא, אני לא מתייפיפת אני אומרת לך דוגרי, תתחיל לעשות עם עצמך משהו.

אתה תהיה מאושר100% רק תזכור לעשות רק מה שעושה לך ולאחרים טוב

אנחנו לא חייבים להעמיד פנים.
אפשר באמת להיות מאושרים, וזה תלוי בך הרבה יותר ממה שאתה חושב.
זה כבר משמח, שזה בידיים שלנו.
כל מחשבה שאנחנו מכניסים לראש משפיעה על הרגשות שלנו. תדאג להכניס כמה שיותר דברים חיוביים ומצמיחים.
אני מאמינה שיהיה טוב. יודעת שיהיה גם פחות טוב.
שמע, לא חושבת שכשמגיעים לאושר הוא נשאר תמיד, גם אם הוא הכי אמיתי שיש.
תמיד יהיו תקופות פחות טובות, וצריך ללמוד להשלים גם איתן ואז בגל הבא של האושר נוכל להתרומם יותר.
יהיה לנו טוב. אני בטוחה.
אם הוא נצחי? אין לדעת
אבל זה היופי בחיים האלה, יש לנו שילוב הזוי של עצב ושמחה וכעס והתרגשות, וכל אלה הם החיים.
ואם אתה מכיר בזכות שלך לחוות את כל אלה, עם הטוב ועם הרע, אתה כבר חי, כבר מאושר.
בהצלחה. מקווה שנמצא כולנו קצת אושר.

שואל השאלה:
xjahx
יש דברים שלא תלויים בי.

שואל השאלה:
justme
אז להתעלם מכל החרא? להכניס לראש רק את הטוב?
וזה לא תקופה זה כל החיים בינתיים...

פה האמת אחי היקר
תראה את זה:
https://youtu.be/hb-fdnoft68

שואל השאלה:
^לא תודה

בנוסף:
יכול להציע לך לראות מה כן טוב אצלך וללמוד להודות על זה כל יום
טוב לך גם לחפש דברים בעלי יותר משמעות למשל: התנדבות
גם להציב מטרות ולראות איך להשיג אותן

בהצלחה איש יקר

יש גם דעה כזאת של להתעלם מהרע לגמרי.
אני לא בטוחה שזה אפשרי, אבל אפשר לתת לו פחות מקום.
נניח אם מישהו עצבן אותך, ככל שתחמם את עצמך נגדו ונגד 'העולם האכזר' הכעס יגדל. או שאתה עוצר רגע ולוקח אוויר. פשוט להבליג, לנסות לא לייחס הרבה חשיבות לדברים הרעים.
אבל גם לתת להם את המקום שלהם.
אם אתה מרגיש עצוב ותשתיק כל קושי זה גם לא בריא.
נראה לי שכדאי לבדוק מה מביא אותך לעצב, לנסות למצוא לו פתרון.
אולי את הדברים שהם מצב נתון ואין כל כך מה לעשות איתם כדאי קצת להשתיק (למרות שגם אותם בטח אפשר טיפה לשנות).
תן מקום לשמחה. בדרך כלל אנחנו מרוכזים בכל מה שרע באופן אוטומטי, לראות את הטוב זו עבודה. (כמו בדוגמת הכעס, גם את הטוב אפשר להאדיר, פשוט להתפעל יותר ממנו, לשמוח בו).
ואם אתה לא רואה אותו תזכור שזה לא כי הוא לא קיים, זה כי צריך לעזור לו להתגלות.
תמצא מה עושה לך טוב ותשאף לעשות אותו, זה יכול להיות בהכי גדול והכי קטן.
גם אם נניח עד עכשיו היה רק רע, אתה מתחת לגיל 20 אני מניחה ובן אדם ממוצע חי בערך 70-80 שנה בטח, אז יש לך עוד ים של זמן להפוך תקופות לטובות ולחוות אושר ושמחה.
בקיצור, שהרגשות שלך לא ינהלו אותך, שאתה תנהל אותם איפה שאפשר ותתעל אותם למקום מצמיח.
כל קושי הוא גם הזדמנות לצמיחה, וזו גם עוד דרך להסתכל על הרע.
אתה מוזמן לשלוח הודעה אם זה לא מספיק או אם לא הייתי ברורה, אשמח לנסות לעזור.
תזכור שיש לך כוח ענק ואתה מסוגל להרבה יותר ממה שאתה חושב. רק תאמין.

שואל השאלה:
^תודה רבה! :)

יקר,

שומעת בשאלתך את הכאב שלך.... את המאבק היומיומי לשמור על ארשת פנים חייכנית, נטולת דאגות... את הניסיונות לשמור את הקושי המייסר בתוכך, להתמודד מולו לבד, הרחק מעיניו של העולם... ואולי אפילו הרחק מעצמך.... לא יכולה לתאר לעצמי כמה זה מעייף עבורך להיות לוחם בודד במערכה העקובה מדם הזו....

כמה לא מובן מאליו שלמרות הכל מצאת כוחות לשתף כאן, ולבקש עצה... זה מוכיח על התקווה החבויה שקיימת בתוכך ולא מוותרת עליך...

יקר, נשמע שההתמודדות שלך לבד עלולה להותיר אותך מוצץ ועייף... אולי יש מישהו שאתה סומך עליו ויכול לשתף אותו במה שעובר עליך.. אני רוצה גם להזמין אותך לסה"ר- סיוע והכוונה ברשת. באתר שלנו תוכל לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין עם אחד המתנדבים שלנו, לשתף אותו ברגשות החבויים המעיקים, ובהתמודדות שלך... אנחנו נהיה כאן עבורך, נקשיב ללא שיפוטיות, נכיל ונתמוך ככל שניתן. הצ'אט שלנו פעיל בכל ערב בין תשע לחצות, חוץ מליל שישי. מוזמן בכל עת שתחוש צורך
כאן בשבילך,

מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
^תודה לך :)