"הסובייקט הוא לא חלק מהעולם אלא הוא הגבול של העולם" - ויטגנשטיין, טרקטט לוגי פילוסופי, 5.632

שואל השאלה:
הממ לא... לשם ההבהרה, בסעיפים אלו הוא עוסק ב'אני'. הוא כותב בהמשך (5.641)

כך ישנו מובן בו הפילוסופיה יכולה לדבר על העצמי באופן לא-פסיכולוגי. מה שמביא את העצמי אל תוככי הפילוסופיה היא העובדה ש"העולם הוא עולמי". העצמי הפילוסופי איננו בן אדם, לא הגוף האנושי, לא הנפש האנושית, בה עוסקת הפסיכולוגיה, אלא סובייקט מטאפיזי, גבול העולם - לא חלק ממנו.

לפי מה שהבנתי הוא התכוון לומר שלמרות שכל הקיום של הסובייקט תלוי באובייקט הוא לא חלק מהאובייקט אלא הוא ידיעת ההגבלות והגבולות של העולם שזה שבשביל להכיר את דבר בצורה סובייקטיבית צריך לדעת לא מה הוא אלא מה הוא לא