התקופה הזאת נוראית ואני לא יודעת איך לצאת ממנה

ממש מבינה אותך, גם לי היו תקופות כאלה.
פעם גילחתי את כל השיער מרוב ייאוש (וכן, אני בחורה)
אבל לא צריך לדאוג לגבי השיער, הוא תמיד צומח ומתחדש, בנתיים את יכולה למצוא איזשהי תסרוקת שיכולה להתאים לך עד שהשיער טיפה יצמח.
לגבי המורים והתלמידים, אני חושבת שתבדקי אם יש דברים שהם כן טובים וכן מפצים על זה שלפעמים רע.
תשאלי את עצמך כמה שאלות פשוטות...
האם כששיתפת מורה הוא התעניין בך בתור בן אדם מעבר רק ללימודים?
אי פעם ביקשת עזרה מגורם מקצועי והתעלמו ממך?
האם יש לך כמה חברים שאת יכולה להסתובב איתם בהפסקות ולהיות איתם?
יש לך עם מי לעשות עבודות כיתה? עם מי להיות זוג בשיעורי ספורט?
אם את רוב הדברים האלה אין לך, הייתי אומרת לך לשקול את האפשרות לעבור בית ספר ולהתחיל מחדש, לפתוח דף חדש.
גם אם את בכיתה י' עדיין לא מאוחר.
תנסי לעשות את השינוי הזה, אל תתביישי לבקש עזרה אם את זקוקה לה.
זאת סך הכל תקופה, היא תעבור, ותאמיני לי שבחיים יהיו לך תקופות הרבה יותר קשות מאלה.
פשוט לכל תקופה בחיים יש את הקושי שלה, זה הכל.
זה נשמע קלישאתי, אבל זה יעבור.
לאט לאט תגדלי, תתפתחי, תחליפי כמה מסגרות בחייך, תכירי אנשים חדשים.
את עדיין צעירה, יש לך עוד מה לחוות.
הכל יהיה טוב.

אל תפחדי לעזור לעצמך ולבקש עזרה

שואל השאלה:
וואו אחותי פשוט הייתי צריכה את זה❤

אנונימית יקרה,
שמי עומר ואני מתנדבת מטעם עלם. אני קוראת את הפוסט שלך ונשמע ממנו שאת בתקופה קשה. את מתארת תחושת בדידות, שמתייחסים אלייך כאילו את כלום וביטחון עצמי נמוך. נשמע שבמיוחד קשה התחושה שאין לך עם מי לדבר ושאת רוצה לצאת מהמצב הזה. ניסית לפנות למישהו? בואי נמשיך לדבר כדי לנסות לחשוב ביחד למה את זקוקה ומה אפשר לעשות. תוכלי לדבר איתי כאן, דרך האינסטגרם שלנו nayedet.digital או דרך המייל שלנו [email protected].

מחכה לשמוע ממך,

עומר מעלם דיגיטל.